רבי רפאל הכהן כ"ץ

רבי רפאל הכהן כ"ץ
רבי רפאל הכהן כ"ץ מהמבורג
לידה 1722
פטירה 1803 (בגיל 81 בערך)
השתייכות יהדות גרמניה
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד
רבותיו רבי אריה לייב גינצבורג

רבי רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 - כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל.

תולדות חייו

נולד בכ"ד בחשוון בשנת תפ"ג (1722) לרבי יקותיאל זיסקינד הכהן, אב"ד מחוז ליבוניה (ליפלנד) ובירתה העיר ריגה (כיום בלטביה). בצעירותו למד אצל דודו רבי אריה לייב גינצבורג, ה"שאגת אריה", שכיהן אז כראש ישיבה בעיר מינסק. בגיל 14 חזר לבית אביו, אחר שדודו ה"שאגת אריה" הביע את דעתו שאיננו צריך לרב שילמד אותו.

בשנת 1735 נשא את תמר, נכדת בעל הסמ"ע.[1] לאחר נישואיו הסתגר במקום לימודו למשך שש שנים, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום דודו. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי (תק"ה), וילקומיר (תק"ז), מינסק (תקי"ז), פינסק (תקכ"ג) ופוזנן (תקל"ב).

בשנת תקל"ו נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אה"ו), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו, ארבע שנים לפני פטירתו, הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת גילו. לאחר פרישתו שלח לו המלך פרנץ השני מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.[2] לאחר פרישתו מרבנות העיר הקפיד בעת שנכנסו לבית אנשים שלא ידברו על שום אדם.[3]

נפטר באלטונה בכ"ו בחשון תקס"ד.[4]

תקופת חייו של רבי רפאל הכהן כ"ץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

‏

אישיותו

מלחמתו בתנועת ההשכלה

הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים בתנועת ההשכלה. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של משה מנדלסון על התנ"ך, ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות. אף נפגש עם הרב שלמה מדובנא, ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך.[5] בשנת 1789, לאחר הדפסת ספרו תורת יקותיאל, בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב שאול ברלין, תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.[6]

יחסו לתנועת החסידות

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולערוך אותו.

רבי רפאל היה תלמיד קרוב של הגר"א, ותלמידו של השאגת אריה, ועל כן יחסו אל תנועת החסידות היה מורכב.

כאשר פורסם כתב החרם נגד תנועת החסידות לא הסכים לחתום עליו, ואף אמר על המגיד ממזריטש שרוח הקודש מתנוססת בבית מדרשו. אף לאחר שאמרו לו ש"הרב הדומה למלאך השם צבא-ות" (הגר"א) חתם על החרם, אמר שמסיפור עקידת יצחק רואים שכשהקב"ה אמר לאברהם לשחוט את יצחק הוא הודיע לו את זה בעצמו, אך כשאמר לו לא לשחוט הודיעו על ידי שליח, מלאך. ומכאן שכדי להציל אדם מספיק שליח, אך לשחוט אדם זאת רק על ידי הקב"ה בעצמו, ואפילו לא על ידי מלאך.

יחסו החיובי לתנועת החסידות נולד בעקבות שליחות שהטיל המגיד ממזריטש על תלמידו רבי זושא מאניפולי, שהביא את רבי רפאל אל רבו הרב המגיד, ושם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של הרב המגיד. לאחר שובו אל רבו הגר"א אמר לו הגר"א שהשוחד יעוור עיני חכמים ושלא יוסיף לנסוע למזריטש. רבי רפאל נענה לו ולא הוסיף לנסוע למזריטש משום כבוד רבו, אך גם לא הוסיף לנסוע אל רבו רבי אליהו.[7]

מחיבוריו

ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.

בניו וחתניו

  • בנו, רבי צבי הירש כ"ץ, אב"ד ור"מ קראטשין[8]
  • חתנו, רבי צבי הירש, אב"ד פוזנן ופיורדא[9] (בן רבי אברהם[10]) - נפטר בחייו
  • חתנו, רבי יחיאל מיכל שפייאר, אב"ד ור"מ גלהויזין ומדינת מערהאלץ ואגפיה[11]

מצאצאיו

תלמידיו

  • רבי חיים מוולוז'ין.
  • רבי זלמן מוולוז'ין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ושב הכהן, תולדות רבינו המחבר, באתר HebrewBooks
  2. ↑ mytzadik.com
  3. ↑ שמירת הלשון, שער התבונה, פרק ג'.
  4. ↑ בספרים רבים כתוב שנפטר ביום הולדתו כ"ד חשון, אך על מצבתו כתוב שנחלה ביום כ"ד חשון אך נפטר ביום כ"ו חשון
  5. ↑ דור דעה - קמלהר, יקותיאל אריה, 1871-1937 (page 1 of 337), www.hebrewbooks.org
  6. ↑ מצפה יקתאל באתר hebrewbooks
  7. ↑ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, עמ' 128. ראה עוד דוד קמנצקי, ישורון, חלק כא עמ' תתמ-תתנו.
  8. ↑ ושב הכהן, באתר HebrewBooks
  9. ↑ ושב הכהן, באתר HebrewBooks
  10. ↑ ושב הכהן, באתר HebrewBooks
  11. ↑ ושב הכהן, באתר HebrewBooks
  12. ↑ "החפץ חיים חייו ופעלו", משה מאיר ישר, תל אביב: נצח, תשי"ח-תשכ"א. כרך א', עמוד רעא. אמנם ככל הנראה היה בן משפחתו ולא צאצא ישיר.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.