רודולף פון פרומל

תחילת דרכו

פרומל נולד ב-17 במאי 1857 בעיר אאוגסבורג, שהשתייכה אז לממלכת בוואריה. פרומל היה בנו של מנהל בית חרושת. בשנת 1875 התגייס לצבא הבווארי, וסופח לרגימנט האולאנים ה-2 ("המלך"). בשנת 1876 הועלה לדרגת לוטננט שני, ובשנת 1881 הועבר לרגימנט הרוכבים הכבד ה-2 ("הארכידוכס פרנץ פרדיננד מאוסטריה-אסטה"), ובין 1887–1890 למד במכללה הצבאית. בשנת 1896 הועלה לדרגת ריטמייסטר (מקביל לסרן), ובשנת 1890 הוענק לו צלב האבירים של ההצטיינות של הכתר של בוואריה. זמן קצר לאחר מכן קודם לדרגת אוברסט, וב-25 בפברואר 1905 מונה למפקד רגימנט הרוכבים הכבד ה-1 (הנסיך קרל פון באיירן"), וב-18 באפריל 1906 קודם לדרגת גנרל לוטננט ומונה למפקד בריגדת הפרשים ה-1. החל ממרץ 1910 כיהן כמפקח הכללי של הפרשים בצבא הבווארי, והוא החזיק בתפקיד עד מרץ 1913.

מלחמת העולם הראשונה

ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 מונה פרומל למפקד קורפוס הפרשים ה-3, שהיה חלק מהארמייה השישית של רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה. הוא פיקד על הקורפוס שלו במהלך המערכה על הגבולות. חודש לאחר המלחמה, הועבר הקורפוס שלו לחזית המזרחית, ונכלל במסגרת הארמייה התשיעית שזה עתה הוקמה בפיקודו של אוגוסט פון מקנזן. במסגרת הארמייה התשיעית, השתתף פרומל בקרב על הוויסלה ובקרב לודז'. ב-23 ביוני 1916 הוא הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים. בנובמבר של אותה שנה, הפך הקורפוס שלו להיות הקורפוס ה-57. לאחר חוזה ברסט-ליטובסק בשנת 1918, הקורפוס שתחת פיקודו נפרס ככוח כיבוש בשח גדול ברוסיה. ב-6 באפריל של אותה שנה, הוחר הקורפוס שלו לחזית המערבית, אולם בגלל דלקת ריאות הוא אושפז בבית חולים, וכשהשתחרר כבר פורק הקורפוס שלו. ב-15 ביולי של אותה שנה עוטר בצלב הנשר האדום עם חרבות.

אחריתו

פרומל לא קיבל כוח חדש לפקד עליו עד סוף המלחמה, ולאחריה פרש מהצבא. הוא מת ב-12 ביולי 1921 ברהונצל והוא בן 64.

בינואר 1895 הוא נישא לפאני שטיינל, היא מתה בשנת 1897 והוא נישא בפברואר 1898 לאליזבת פון קראפט, ממנה היו לו שני בנים.