רוז'ישצ'ה

רוז'ישצ'ה
Рожище

כנסיית מיכייליבסקה בעיירה
מדינה אוקראינה  אוקראינה
מחוז מחוז ווהלין ווהלין
נפה נפת רוז'ישצ'ה
חבל ארץ ווהלין
ראש העיר ויאצ'סלאב פולישצ'וק
שטח 10.07 קמ"ר
גובה 182 מטרים
תאריך ייסוד 1377
אוכלוסייה
  בעיירה
  צפיפות

13,441  (נכון ל-2011)
1,335 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 50°54′N 25°16′E / 50.900°N 25.267°E / 50.900; 25.267
אזור זמן UTC UTC+2

רוז'ישצ'האוקראינית: Рожище; בפולנית: Rożyszcze) היא עיירת מחוז במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, על גדת נהר סטר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

העיירה נוסדה בשנת 1377, ועד המאה ה-16 הייתה רכוש הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. ב-1567 העניק לה זיגמונט השני אוגוסט מעמד של עיר, וב-13 באפריל 1598 הוענקו לה זכויות מגדבורג וחותם בדמות שני צלבים. עם חלוקת פולין השלישית ב-1795 עברה העיר לשלטון רוסיה. חיבור העיירה לקו מסילת הברזל קייב-ורשה בסוף המאה ה-19 האיץ את פיתוחה. ביוני 1915 נכבשה העיר על ידי צבאות אוסטרו-הונגריה, חרבה ברובה בשרפות וחלק מהתושבים נמלטו מזרחה. ב-1916 שבו הרוסים וכבשו את העיירה, ורוב תושביה שבו אליה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובהתאם להסכם ריגה, נכללה העיירה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.

יהודי רוז'ישצ'ה

יהודים התיישבו בעיירה מהמאה ה-18, ועד מהרה נעשו לרוב מוחלט בקרב תושביה. בין מלחמות העולם נמנו בעיירה למעלה מ-4,000 יהודים, כשני שלישים מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות ושל הבונד, תוך קיום בית ספר עברי ובית ספר יידי. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939. ערב הכיבוש הגרמני התגוררו בעיר כ-6,000 יהודים, שהיוו כ-80% מאוכלוסייתה.

בשואה

אנדרטה לזכר יהודי רוז'ישצ'ה שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

ב-28 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הנאצים, לאחר קרב בן ארבעה ימים, בו נהרגו יהודים רבים. לאחר כניסת הגרמנים לעיירה, החלו האוקראינים המקומיים בביצוע מעשי התעללות ושוד בקרב יהודיה, והגרמנים הוציאו להורג 10 יהודים מהעיירה.

בחודש יולי 1941 רצחו הגרמנים 430 גברים יהודים מהעיירה, ויהודי העיירה הנותרים נצטוו לענוד סרט זרוע, שהומר בהמשך בטלאי צהוב. בהמשך, נצטוו יהודי העיירה לבצע עבודות כפייה, והוטלו עליהם סכומי כופר.

בפברואר 1942 רוכזו יהודי העיירה וכפרי הסביבה שלה בגטו סגור שהוקם בה. 71 צעירים יהודים מהגטו שנשלחו לעבודות כפייה בוויניצה, נספו שם.

ב-23 באוגוסט 1942 חוסל הגטו שבעיירה, עם רצח יושביו בבורות ירי בדרך לכפר קופצ'ווקה. יהודים מעטים שהצליחו להימלט מהאקציה חברו ליחידות פרטיזנים סובייטיות.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.