רומאג'י

		יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

רומאג'י (קאטאקאנה: ローマ字, רומאג'י: rōmaji) הוא שיטת תעתיק של השפה היפנית לכתב לטיני (ליטון של יפנית). הרומאג'י כמעט ואינה משמשת בכתיבה יומיומית של יפנית, מלבד קיצורים למיניהם (לדוגמה - CDを買います - אני קונה תקליטור) וביאור של שמות לועזיים.

באנגלית, משמשת צורת כתיבה זו לכתיבת מילים שנכתבות בדרך כלל בקאטאקאנה, היראגאנה או קאנג'י, על מנת לבאר את המילה לאנשים שאינם קוראים יפנית, כגון מבקרים, לשם כתיבת שמות במסמכים בינלאומיים שאינם ביפנית ולתמיכה בזרים הלומדים יפנית.

ישנן מספר שיטות של רומאג'י. שלוש העיקריות הן הפבורן (Hepburn), קונריי-שיקי (Kunrei-Shiki, ISO 3602) וניפון-שיקי (Nippon-Shiki, ISO 3602 Strict).

מקורו של הרומאג'י

התעתיק הלטיני הקדום ביותר של היפנית מבוסס על השפה הפורטוגזית ועל האלפבית שלה, ופותח באמצע המאה ה-16 על ידי יפני בשם אנג'ירו או יאג'ירו (Yajiro). אנג'ירו המיר את דתו לנצרות קתולית בעקבות מפגש עם המיסיונר הישועי פרנסיסקו חאווייר, וליווה אותו במסעו ליפן. בשיטה זו השתמשו הישועים לשם הדפסת כתבי "קודש" קתוליים, על מנת שהמטיפים יוכלו ללמד את מאמיניהם מבלי לדעת את השפה היפנית. הספר הטוב ביותר לחקר היפנית המודרנית המוקדמת ולניסיונות התעתוק הראשונים הוא ה-Nippo Jisho, מילון יפני-פורטוגזי שנכתב ב-1603.

השימוש המודרני ברומאג'י

כיום משתמשים ברומאג'י כדי ללמד יפנית (בעיקר בשלבים הראשונים של לימוד השפה).

שיטות רומאג'י אחרות

טבלאות רומאג'י

דוגמאות

ראו גם

• פין-יין

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.