שבתאי בן-אהרון

שבתאי בן-אהרון
לידה	1 ביולי 1933 בולגריה קיוסטנדיל, בולגריה
עליה לישראל	1948
פטירה	5 ביוני 1967 (בגיל 33)
סיבת המוות	נהרג
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת שירות	התגייס ב-1951, נרצח ב-1967
דרגה	סרן
תפקידים צבאיים
טייס קרב
מלחמות וקרבות
מבצע קדש   מלחמת ששת הימים
הנצחה
ניטעה חורשה לזכרו ביער הטייסים במודיעין

שבתאי בן-אהרון (1 ביולי 1933 - 5 ביוני 1967) היה טייס בחיל האוויר הישראלי שנשבה ונרצח בלינץ' שביצעו בו חיילים ירדנים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים.

ביוגרפיה

בן אהרון נולד ב-1 ביולי 1933 בעיר קיוסטנדיל שבבולגריה. הוא למד בבית הספר אורט. בשנת 1948 עלה לישראל. התגייס לצה"ל במאי 1951, התנדב לקורס טיס והוכשר כטייס קרב. לאחר שחרורו נקלט בחברת אל על ושימש כקברניט מטוסי סילון. השתתף במבצע קדש כטייס קרב. ב-5 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, ביצע גיחת תקיפה במטוס פוגה מגיסטר שבמהלכה נפגע מטוסו באש מן הקרקע באזור מעלה אדומים. לאחר הפגיעה הצליח לקפוץ ממטוסו ולפרוש את מצנחו (במטוס הפוגה לא מותקן כיסא מפלט), ובכך היה לטייס היחיד שהצליח לצנוח ממטוס פוגה פגוע במלחמת ששת הימים.

בהגיעו אל הקרקע נתפס על ידי חיילים ירדניים שביצעו בו לינץ', רגמו אותו באבנים ושרפו אותו למוות.

בן-אהרון הותיר אחריו אישה ושתי בנות.

חורשה ניטעה לזכרו ביער בן שמן בשנת 1968.

לאחר מותו

גורלו של בן אהרון לא נודע בישראל והוא נחשב לנעדר. לאחר תום המלחמה ובסמוך למועד חילופי השבויים עם ירדן, נודע למפקד טייסת 119, רן פקר שמפקד פלוגה ירדני שבוי העיד בחקירתו שפלוגתו רצחה טייס ישראלי באזור מעלה אדומים. פקר, שחשד שהמדובר בטייס הנעדר בן-אהרון, מיהר לתחקר בעצמו את השבוי באזור נפילת מטוס הפוגה. השבוי הירדני הוביל את פקר אל שרידי גופתו של בן-אהרון.

מאוחר יותר נטען נגד פקר שהרג את השבוי הירדני באקדחו. לגירסתו של פקר, השבוי ניסה לברוח, הוא ירה לכיוונו אולם לא פגע. ^{[דרוש מקור]} חקירות אחדות שנערכו באשר לנסיבות האירוע אימצו את גירסתו של פקר, אך לימים המליץ הפרקליט הצבאי הראשי לרמטכ"ל לשקול את קידומו של פקר. בעקבות זאת פרש פקר מצה"ל, בדרגת תא"ל.

קישורים חיצוניים

• קורות החיים של שבתאי בן-אהרון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• החורשה לזכר שבתאי בן אהרן, באתר נזכור את כולם