חלפנות כספים

חלפנות כספים היא מסחר במטבעות שונות של מדינות. החלפן מספק שירות של המרת כספי מדינות שונות, תמורת עמלה שהוא גובה. כמו כן, כאשר השער שבו קונה החלפן מטבע מסוים נמוך מהשער שבו הוא מוכר מטבע זה, נעשה הפער בין השערים להכנסתו של החלפן מהעסקה.

מאז המצאת הכסף בעת העתיקה, עסקו סוחרים בחלפנות כספים. מאז ימי הביניים, עסקו בחלפנות כספים גם בנקאים, כחלק מפעילותם העסקית, שעיקרה הלוואת כספים. שירותי הבנקים המודרניים כוללים גם החלפת כספים כאחד משירותיהם וממכלול פעילותם הכספית.

מקום החלפנות נקרא "חַלְפָנִיָּה".

בישראל

בעשרות השנים הראשונות לקיום המדינה עקב המצב הכלכלי הקשה הטיל בנק ישראל הגבלות חמורות על החזקת מטבע זר, במטרה לחזק את השקל הישראלי ולכן חלפנות כספים נעשתה רק בבנקים, לאחר הצגת מטרה נאותה, כגון נסיעה לחוץ לארץ שהתירה רכישת מטבע זר בסכום מוגבל. בעקבות הסרת הגבלות אלה בסוף 1997, ניתן היתר לפתיחת עסקי חלפנות כספים, ועסקים כאלה פועלים ברבות מערי ישראל.

ברחוב זה עסקו בחלפנות כספים עבור העולים שהגיעו דרך נמל יפו

חוק איסור הלבנת הון משנת 2002 מחייב את חלפן הכספים לדווח לרשות המסים על כל המרת מטבע בשווי של 50,000 שקלים חדשים לפחות, ולזהות את הממיר בכל מקרה כזה.

בנוסף לעיסוק בהמרת מטבעות, עוסקים חלפני הכספים גם במתן הלוואות בריבית בשוק האפור ובנכיון שיקים (תשלום במזומן עבור המחאה עתידית תמורת עמלה, העולה בהתאם לאורך הזמן עד התאריך הנקוב בהמחאה). שימוש נוסף בחלפנות הכספים נעשה לצורכי הלבנת הון או העלמת מס בסכומים נמוכים (בסכומים גבוהים ישנה חובת רישום לחלפן), לדוגמה פרעון שיק למזומן לאדם המעוניין למנוע רישום של ההכנסה אותה קיבל באמצעות שיק.

השווקים הפעילים ביותר בישראל לחלפנות כספים הם המגזר הערבי והמגזר החרדי.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.