שחף אטלנטי
| שחף אטלנטי | ||
|---|---|---|
 | ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה | בעלי חיים | |
| מערכה | מיתרניים | |
| מחלקה | עופות | |
| סדרה | חופמאים | |
| משפחה | שחפים | |
| סוג | שחף | |
| מין | שחף אטלנטי | |
| שם מדעי | ||
 | ||
| תחום תפוצה | ||
 | ||
שחף אטלנטי (שם מדעי: Larus argentatus, בעבר נקרא שחף כספי) הוא מין של שחף השייך לסדרת החופמאים. הוא נפוץ במערב, מזרח, ומרכז אירופה, באזור סקנדינביה ובאזור הבלטי.
תיאור
הזכר הוא באורך 60–67 ס"מ ושוקל 1,050-1,525 גרם ואילו הנקבה היא 55–62 ס"מ ושוקלת 710-1,100 גרם. מוטת הכנפיים יכולה לנוע בין 125 ל 155 ס"מ. הגוף העליון של המבוגרים הוא אפור וראשם וחלקיהם התחתונים לבנים. הכנפיים שחורות עם כתמים לבנים המכונים "מראות". המקור צהוב עם נקודה אדומה ויש טבעת של עור צהוב חשוף סביב העין. הרגליים בדרך כלל ורודות בכל הגילאים, אך הן יכולות להיות צהבהבות, במיוחד באוכלוסייה הבלטית שנחשבה בעבר כתת-מין נפרד.
הנקודה האדומה על המקור
הנקודה הזאת היא בעלת תפקיד חשוב בתקשורת עם האפרוחים. האפרוחים מנקרים בנקודה האדומה, ניקור זה, מעורר את ההורים להקיא בפניהם את המזון שהובא.
קול
לשחף האטלנטי יש קול צחוק מיוחד שמתקשר לאתרי נופש לאורך חופי הים בבריטניה ומקומות אחרים באירופה.
הגוזלים של השחף האטלנטי מייצרים ציוץ חוזר ונשנה, המלווה בתנועת ראש בשעה שהם מבקשים אוכל, או קוראים להוריהם. יש לציין גם ששחפים אטלנטיים באזורים עירוניים ישתמשו בהתנהגות זו כאשר בני אדם מאכילים אותם.
תזונה
השחף האטלנטי אוכל כל: ניזון מטרף, אוכל אשפתות ושודד מזון מחיות אחרות; בדרך כלל הוא מלקט רכיכות, סרטנים ושיירי מזון מחופים הנחשפים בשפל. כמה שחפים אטלנטיים מנקים את עורו של דג שמש מגובשש המכוסה בטפילים והדג צריך להתאזן על צידו בשביל הניקוי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0