תיקו

תֵּיקוּ (בארמית: תֵּקוּ – תַּעֲמֹד) הוא מונח תלמודי המורה על אי-הכרעה. כיום משמש בהשאלה גם לתחומים אחרים, ובעיקר בספורט תחרותי.

בתלמוד

המונח תיקו הוא מונח תלמודי המורה על סיום דיון באי־הכרעה בין אמוראים או תנאים כאשר לא ניתן לענות על התשובה באופן מוחלט (לעומת "קשיא" שמסמל שאין כל תירוץ לַקּוּשְׁיָא).

טרם הוכרע מהו מקור המונח. להלן כמה השערות:

  1. המילה "תיקו" היא נוסח קצר למילה הארמית "תיקום", שמשמעותה "תעמוד", כלומר: תעמוד השאלה ולא תוכרע.
  2. "תיקו" מלשון תיק שפירושו שהתשובה מסתתרת כמו בתוך תיק.
  3. "תיקו" מלשון המילה תיקוש כלומר: נשאֲרה הקושיה.
  4. "תיקו" קרוב ל-ጥያቄ באמהרית, (פונטית - t’iyak’ē) שפירושו שאלה, כלומר השאלה נשארת. יש לציין שבסכת נדרים שלשונה שונה משאר הש"ס, אין כלל את הביטוי 'תיקו' והמקבילה שם היא 'תיבעי'.
  5. יש שדרשו את המילה, כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות". שמשמעותן: השאלה תעמוד ותוכרע רק כאשר יבוא ה"תשבי" (אליהו הנביא).

סוגיה הלכתית שהוכרעה בתיקו מוכרעת לפי דיני ספיקות, כלומר במקום שמדובר על דין דרבנן ההכרעה היא כדברי הַמֵּקֵל, ואילו במקרה שבו מובא תיקו בדין דאורייתא ההכרעה היא כדברי המחמיר. בדיני ממונות אין מחייבים את הנתבע ומעמידים ממון בחזקת בעליו.

משמעות נוספת ל"תיקו": הביטוי תיקו נכתב על ידי "עורך הגמרא" כדי ללמדנו שבהכרח אין פתרון אחר. לעומת הביטוי "קשיא" שמלמדנו שניתן לפתור את ה"קשיא" בכל דור [על פי ה"ים של שלמה"].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.