תכונות פנימיות
ה"תכונות הפנימיות" של יצירת אמנות, מוכרות גם בשם "תכונות צורניות", והן התכונות האסתטיות של היצירה, האחראיות ליופיה הפנימי ואיכותה. ההבחנה בין תכונות פנימיות (instrinsic) לחיצוניות (extrinsic), מזוהה עם הפורמליזם החדש. פורמליסטים כרוג'ר פריי וקלייב בל, ראו בתכונות הפנימיות את נשאיות המרכיב האמנותי המובהק ביצירה, אשר על בסיס ערכיהן תהיה, במקרה הטוב, יצירת האמנות ל"יצירה בעלת משמעות" המסוגלת לגרום לריגוש אסתטי.
בניגוד ל"תכונות החיצוניות" (דוגמת ערך נוסטלגי, יופי שאינו תלוי באיכות ביצוע וכדומה), מקיימות "התכונות הפנימיות" את 'עמוד השדרה' של היצירה והן באות לידי ביטוי ברבדים הראשוניים והמהותיים ביותר שלה, כגון; קווים וצבעים בציור, מקצב ובחירת מילים בפואמה, צלילי המילים, החרוז והמשקל בכתיבה ובצורתן העצמאית והטהורה ביותר הן ניכרות בביצוע המוזיקלי.
לשיטת הפורמליזם, די ב'חוש צורה וצבע' ו'ידע על המרחב התלת-ממדי' על מנת לזהות ולהעריך את האיכות האסתטית של כל יצירה, באמצעות "התכונות הפנימיות". מתנגדיהם, מאשימים אותם בהתעלמות מהעובדה שבחינת האסתטיקה באמנות על סמך "התכונות הפנימיות", הגם שהיא מובילה להערכה רגישה יותר של יצירות, אינה מתאפשרת בכל המקרים.
קישורים חיצוניים
- הגדרה פילוסופית
- תכונות פנימיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רישיון cc-by-sa 3.0