תפילת שווא

תפילת שווא ותפילה על נס

אף שבכל תפילת שווא יתכן שהתפילה כן תיענה על ידי נס, עדיין התפילה נחשבת כתפילת שווא. מן הגמרא במסכת ברכות^[7], עולות שתי נקודות על היחס שבין תפילת שווא לתפילה על נס:

1. תפילה על העבר מוגדרת כתפילת שווא, אע"פ שבכל מקרה שייך שיקרה נס - הגדרת תפילת שווא נקבעת על פי דרך הטבע^[8].
2. גם תפילה על העתיד, כתב בשערי תשובה^[9] על פי דברי הגמרא בברכות^[10], שאם בדרך הטבע אינה יכולה להענות, אף שמתפלל שיקרה נס, הרי זו תפילת שווא.

לאור הכלל שכל תפילה על נס נחשבת כתפילת שווא, מבאר רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק את חילוקי הנהגת התפילה של האבות, שבעוד שמצאנו בפרשת תולדות שיצחק אבינו התפלל להפקד בילדים, הרי שבאברהם אבינו לא מצאנו זאת; זאת משום שרבקה אמנו היתה בעלת רחם, אלא שהיתה עקרה, אך שרה אמנו היתה נטולת רחם, ולכן תפילה שתיפקד תיחשב כתפילת שווא^[11].

האם ישנו איסור להתפלל תפילת שווא או על נס

הגדרתה של תפילה כתפילת שווא, מעלה את הדיון האם אסור להתפלל תפילה כזו, או שמותר להתפלל אלא שלא תהיה בכך תועלת.

מלשון המשנה והשולחן ערוך שאמרו "הרי זו תפילת שווא" ולא אמרו "לא יתפלל" וכו', משמע שאין בדבר איסור. אולם רבי חיים בן עטר כותב בספרו "חפץ השם"^[12] שיש איסור בדבר. וכך כתב גם הרב חיים פנחס שיינברג^[13], ומדמה את המתפלל תפילת שווא לעניית אמן יתירה שנאסרה.

אמנם תפילה על נס, נאסרה לדברי הכל, וכפי המסופר בתלמוד^[14] על רבא שהתפלל שיירד גשם בחודש תמוז, וכמעט שנהרג בלילה משום שהטריח את ה' לשנות מסדרי הטבע. עוד מסופר שם^[15] על בנו של רבי יוסי דמן יוקרת שאמר "תאנה תאנה הוציאי פירותייך ויאכלו פועלי אבא". וכששמע זאת אביו, אמר לבנו שגרם לנס: "אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה, ייאסף שלא בזמנו". ועל סמך מקרים אלו כתב בספר חסידים: "אל יתפלל אדם תפילה שאי אפשר לעשות בקשתו. אף על פי שהיכולת ביד הקדוש ברוך הוא, אין לבקש דבר שאין נעשה (כפי הטבע)... אסור לבקש דבר שאינו ראוי לומר כגון יהי רצון שתלד אשתי לח' חודשים ויחיה הולד. ואסור להתפלל שיעשה לו הקדוש ברוך הוא נס בשינוי העולם, שאם יש לו אילן שיוציא פירות קודם זמנו כמעשה דר' יוסי בן אבין וכר' יוסי דמן יוקרת בתענית"^[16]. בספר ישועות יעקב^[17] כתב שטעם האיסור הוא שמא ינכו לו מזכויותיו, כנאמר בתלמוד^[18] ש"אם עושין לו נס – מנכין לו מזכיותיו".

מאידך, במדרש רבה^[19] מסופר על רבי שמעון בר יוחאי שהתפלל על נס, ואמר 'בקעה בקעה המלאי דינרים', ועשה זאת כדי ללמד את תלמידיו, ומשמע שהדבר מותר. ויש שמתרצים שבמקרה הזה רשב"י לא התפלל ממש על הנס, כי אם רק בטח בה' שיעשה זאת, ולכן הדבר מותר, ואין זה כבקשת בנו של רבי יוסי על עץ התאנה^[20].

מתי מותר להתפלל על נס

למרות שאין להתפלל על נס, מכל מקום קיימים חמישה אופנים בהם מותר להתפלל על נס:

א. עבור רבים, כך כתב בשערי תשובה בשם הבכור שור, ומיישב בכך את דברי הרמ"א ^[21] שכתב בהלכות ברכת המזון "אם לא אמר 'על הניסים' בברכת המזון, יאמר ב'הרחמן', 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו'". ואף שאין להתפלל על ניסים, עבור רבים מותר להתפלל^[22].

ב. על נס "טבעי", כגון במלחמת החשמונאים שהיה בדרך טבע של מלחמה, מותר להתפלל. אך להתפלל על נס ממש כגון על התחלפות סוג העובר, אסור^[23].

ג. על נס שייעשה בפרהסיא, בספר ישועות יעקב^[24] אומר שמותר להתפלל שיקרה נס בפרסום, כגון מלחמת החשמונאים בחנוכה, שאז מעלת קידוש השם שנוצרת מהנס, גוברת על החסרון שבנס עליו נאמר ש'מנכים לו מזכויותיו'^[25].

ד. על ניסים שהובטחו שיבואו בעתיד, בספר עיניים למשפט^[26] אומר שמותר להתפלל על ניסים שהובטחו שהם יקרו, ומסביר בכך את דברי הרמ"א הנזכר למעלה האומר להתפלל "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים".

ה. לצדיק מותר להתפלל על נס, בעל אור החיים וכן בבכור שור הנ"ל כתבו, שאמנם לאדם רגיל אין להתפלל על שינוי סדרי עולם, אך לצדיק יסוד עולם, מותר^[27].