A-12 אוונג'ר
| A-12 אוונג'ר | ||
|---|---|---|
 | ||
| איור של ה-A-12 אוונג'ר | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| סוג | מטוס תקיפה חמקן | |
| צוות | 2 | |
| יחידות שיוצרו | 0 | |
| ממדים | ||
| אורך | 37 רגל 10 אינץ' (11.5 מטר) | |
| גובה | 11 רגל 3 אינץ' (3.4 מטר) | |
| מוטת כנפיים | 70 רגל 3 אינץ' (21.4 מטר) | |
| שטח כנפיים | 1,308 רגל2 (122 מטר2) | |
| משקל ריק | 39,000 ליברות (17,700 ק"ג) | |
| משקל טעון | 80,000 ליברות (36,300 ק"ג) | |
| ביצועים | ||
| מהירות מרבית | 500 קשר \ 580 מיל לשעה \ 930 קמ"ש (258 מ' לשנייה) | |
| קצב נסיקה | 5,000 רגל/דקה (25 מטר/שנייה) | |
| טווח טיסה מרבי | 920 מיל \ 1480 ק"מ | |
| סייג רום | 40,000 רגל \ 12,200 מטר | |
| עומס כנף | 61 ליברות/רגל2 (300 ק"ג/מטר2) | |
| דחף | 13,000 ליברות-כוח (58 קילו-ניוטון) לכל אחד מהמנועים | |
| הנעה | ||
| 2 מנועי טורבו-מניפה מדגם F412-GE-D5F2 מתוצרת ג'נרל אלקטריק ללא מבער אחורי | ||
A-12 אוונג'ר (באנגלית: Avenger; מילולית: "נוקם") הייתה תוכנית אמריקנית של מקדונל דאגלס וג'נרל דיינמיקס לפיתוח מטוס תקיפה חמקן לכל מזג אוויר שיחליף את ה-A-6 אינטרודר בצי האמריקני ובחיל הנחתים האמריקני. המטוס סבל ממספר בעיות במהלך פיתוחו, במיוחד עם החומרים מהם תוכנן, וכאשר העלות המוערכת של כל מטוס צמחה ל-165 מיליון דולר, בוטל המיזם על ידי תת-מזכיר ההגנה, דיק צ'ייני בינואר 1991 לאחר שיוצרו רק דגמים.
המטוס תוכנן ככנף מעופפת בצורת משולש שווה-שוקיים, כאשר תא הטייס מוקם ליד קודקודו. המטוס יועד להיות מונע על ידי שני מנועי טורבו-מניפה מדגם F412-GE-D5F2 מתוצרת ג'נרל אלקטריק, היוצרים דחף של 13,000 ליברות-כוח (58 קילו-ניוטון) כל אחד, ונועד לשאת שני טילי AIM-120 אמראם, שני טילי AGM-88 הארם ופצצות שונות בתא פנימי. המטוס יועד לפעול מנושאות מטוסים וכנפיו תוכננו כך שניתן יהיה לקפלם בעת חניה על-מנת להקטין את מוטת הכנפיים.
קישורים חיצוניים
- A-12 אוונג'ר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0