DVB-T

המדינות המסומנות בכחול עושות שימוש במערך DVB-T

שידור וידאו דיגיטלי יבשתי (ידוע כ-DVB-T, ראשי תיבות של Digital Video Broadcasting — Terrestrial) הוא שמו של תקן DVB אירופאי לשידור דיגיטלי של טלוויזיה. שידור בתקן זה מעביר וידאו ואודיו דיגיטליים ונתונים אחרים בדחיסת נתונים MPEG, תוך שימוש ב COFDM. התקן פורסם לראשונה בשנת 1997, ונוסה שנה לאחר מכן בממלכה המאוחדת.

בישראל פועל בתקן זה שידור טלוויזיה מאז אוגוסט 2009 תחת השם "עידן+", שהחליף את השידור האנלוגי הישן.

היסודות של DVB-T

שידורי טלוויזיה דיגיטליים קרקעיים משודרים בתדרי רדיו הדומים לאלה של שידורי טלוויזיה האנלוגיים (בתחומים UHF או VHF). במקום לשאת את הנתונים על תדר רדיו אחד, OFDM עובד על ידי פיצול זרם הנתונים הדיגיטלי למספר רב של זרמים דיגיטליים איטיים יותר, שכל אחד מהם מאפנן קבוצה צפופה של תדרים סמוכים (subcarriers, גלים תת-נושאים). ב-DVB-T, ישנן שתי אפשרויות לחלוקת תחום התדרים לגלים תת-נושאים: 2k-mode או 8k-mode. שהן בעצם חלוקה ל-1705 או ל-6817 תדרים עם מרווח 4 קה"צ או 1 קה"צ.

ישנן שלוש שיטות אפנון בתקן DVB-T: 64-QAM, 16-QAM, ו-QPSK . ה-QAM ‏(Quadrature amplitude modulation) היא שיטת אפנון על ידי שינוי של המשרעת לשני גלים נושאים, שהם בדרך כלל בצורת סינוס, אשר הפרש הפאזה ביניהם 90°.

כדי לקיים רשת חד-תדרית (SFN), וכדי להתמודד עם בעיית ההד, ניתן לבחור באחד מארבעה מרווחי הגנה: 1/4, 1/8, 1/16, 1/32.

תיקון השגיאות מתבצע באמצעות קוד קונבולוציה וקוד ריד-סולומון, באחד מחמישה קצבי קוד: 1/2, 2/3, 3/4, 5/6, 7/8.

DVB-T2

DVB-T2 הוא הדור השני של DVB-T. השיפור העיקרי הוא שידור בקצב נתונים גבוה יותר, המאפשר לשדר יותר ערוצים בתדר יחיד. בשל תכונה זו, DVB-T2 מתאים יותר לשידור טלוויזיה בחדות גבוהה (HDTV), אך ישנן מדינות אשר עדיין משתמשות בתקן הישן למטרה זו. DVB-T2 כולל תיקון שגיאות מתקדם יותר המתקרב לגבול שנון (קוד LDPC וקוד BCH), מאפשר קליטה משופרת בתוך כלי רכב בתנועה, ונותן למפעיל הרשת גמישות רבה יותר לבחירת פרמטרי השידור[1]. התקן אומץ רשמית על ידי ETSI בספטמבר 2009.

בשנת 2011 החלו שידורים בדור השני בבריטניה, איטליה ושוודיה. בינואר 2015 החלה חברת Starcom לשדר מרצועת עזה בתקן DVB-T2.

ביוני 2016 החלה גרמניה לשדר בתקן זה ובדחיסה משופרת HEVC, שילוב הנחשב לדור הבא של השידורים. במרס 2017 הצטרפה אליה צ'כיה.

בישראל

ערך מורחב – עידן+

ב-2 באוגוסט 2009 החלה הפעלתו הסדירה של שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי בתקן DVB-T. האותות המשודרים עוברים דחיסת וידאו H.264 ואודיו HE-ACC v2. השידורים מלווים בלוח שידורים אלקטרוני (EPG) וכתוביות סמויות.

חבילת הערוצים הדיגיטלית הקרקעית מכונה "עידן+". השידורים מבוצעים במקבץ תדרים בודד ובו שישה ערוצי טלוויזיה: כאן 11, קשת 12, רשת 13, ערוץ עשר, חינוכית 23 וערוץ הכנסת. כמו כן משודרות רשתות הרדיו הארציות וחלק מתחנות הרדיו האזוריות.

במרס 2013 נחתם חוזה עם חברת תומסון ברודקסט להרחבת מערך עידן+, הכולל שני מרבבים בתקן DVB-T2. הייתה כוונה שהערוץ הראשון יישדר בהפרדה גבוהה HD בתקן DVB-T2 כבר בשנת 2014, כולל את משחקי גביע העולם בכדורגל, אך לבסוף לא נמצא לכך תקציב ברשות השידור. שידורי ניסיון החלו באוגוסט 2015. נכון לנובמבר 2017, מפעילה הרשות השנייה מרבב בתקן זה, ודרכו משודרים ארבעה ערוצים, אך עיקר השידורים מתבצע דרך מרבב בתקן הישן.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Frequency and network planning aspects of DVBT-2
התקנים של שידורי הווידאו הדיגיטלי
תקני DVB (אירופה) DVB-S (שידור לוויני) • DVB-S2 • ‏DVB-T‏ (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) • DVB-T2‏ • DVB-C (שידור בכבלים)‏ • DVB-C2‏ • DVB-H (שידור נייד) • ‏DVB-SH (שידור לוויני)
תקני ATSC (צפון אמריקה\קוריאה) ATSC ‏(שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי/כבלים) • ATSC-M/H (סלולרי\שידור נייד)
תקני ISDB (יפן\אמריקה הלטינית) ISDB-S (שידור לוויני) • ISDB-T‏ • (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) 1seg (סלולרי\שידור נייד) • ISDB-C (שידור בכבלים) • SBTVD/ISDB-Tb (ברזיל)
תקני DTMB (סין) DTMB-T/H (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי/שידור נייד) • CMMB (שידור נייד)
תקני DMB (שידור נייד בקוריאה) T-DMB (שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי) • S-DMB (שידור לוויני)
קידודים וידאו: MPEG-2‏ • H.264‏ • AVS שמע: MP2‏ • MP3 • ‏AC-3 • ‏AAC • ‏HE-AAC
גלי רדיו VHF • ‏UHF • ‏SHF
שונות MediaFLO
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.