E-2 הוקאיי
| E-2 הוקאיי | ||
|---|---|---|
.jpg.webp) | ||
| שני מטוסי E-2 הוקאיי של הצי האמריקני טסים ליד הר פוג'י ביפן. | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| סוג | מטוס שליטה ובקרה, פיקוד והתרעה מוקדמת | |
| ארץ ייצור |  | |
| יצרן | נורת'רופ גראמן | |
| צוות | 2 טייסים, 3 בקרים | |
| ממדים | ||
| אורך | 17.55 מטר | |
| גובה | 5.66 מטר | |
| מוטת כנפיים | 24.56 מטר | |
| ביצועים | ||
| מהירות שיוט | 311 קשר | |
| מהירות מרבית | 323 קשר | |
| הנעה | ||
| 2 מנועי אליסון T-56-A-425 טורבו-מדחף בעלי 5250 כ"ס כל אחד | ||
| תרשים | ||
 | ||
נורת'רופ גראמן E-2 הוקאיי (אנגלית: Hawkeye) הוא מטוס דו-מנועי הנועד לשליטה ובקרה, לפיקוד ולהתראה מוקדמת. הוא פותח לפי דרישות הצי האמריקני, ונועד לתפעול מעל נושאות מטוסים. את המטוס קל לזהות לפי הצלחת הגדולה שמותקנת על גבו.
צה"ל רכש 4 מטוסי הוקאיי (E-2C) בשנת 1978 והעניק להם את השם העברי "דיה", כשמה של ציפור הטרף חדת-העין. המטוסים סופקו לישראל במהלך 1981.
במהלך מבצע שלום הגליל המטוסים הופעלו במבצע ערצב 19 לתקיפת מערך טילי הנ"מ הסורי בבקעת הלבנון. הצלחתו של המבצע נזקפת, בין השאר, ליכולת ההתראה והשליטה של חיל האוויר הישראלי שהסתמכה על הפעלתם של מטוסי הדיה.
המטוסים הפסיקו פעילותם בשנת 1994. שלושה מבין המטוסים שפעלו בחיל האוויר הישראלי, נמכרו לחיל הים של מקסיקו בשנת 2002, לאחר ששופצו על ידי התעשייה האווירית לישראל בשיתוף חברת למדה הנדסת מערכות. המטוס הרביעי נמצא במוזיאון חיל האוויר בחצרים.
חיל האוויר הישראלי היה הראשון לפתח יכולת תדלוק אווירי למטוסי ההוקאיי.
מפעילות
קישורים חיצוניים
הוקאיי במוזיאון חיל האוויר בחצרים
איש צוות מפעיל את המערכות השונות בתוך המטוס.