High-level Data Link Control
| שכבת היישום | HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP |
| שכבת הייצוג | MIME, ASCII, Unicode, SSL |
| שכבת השיחה | ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC, SOCKS |
| שכבת התעבורה | TCP, UDP, SCTP, DCCP |
| שכבת הרשת | IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX, ניתוב |
| שכבת הקו | Ethernet, Token ring, FDDI |
| השכבה הפיזית | E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET |
High-level Data Link Control (בראשי תיבות: HDLC) הוא פרוטוקול תקשורת תלוי סיביות (Bit Oriented) שפותח על ידי ארגון התקינה הבינלאומי ומגדיר שיטה לעטיפת נתונים (Data encapsulation) ברמת שכבת הקישוריות של מודל ה־OSI ומודל ה־TCP/IP.
הבדלים בין HDLC ל־SDLC
- HDLC תומך במנגנון Checksum באורך של 32 סיביות.
- HDLC אינו תומך בטופולוגית LOOP או טופולוגית Hub Go ahead, אשר נתמכים על ידי SDLC.
- HDLC תומך ב־3 סוגי העברה, לעומת SDLC התומך בסוג אחד בלבד. סוגי התעבורה של HDLC הם:
- NRM - סוג התעבורה הנתמך גם ב־SDLC. במצב זה, תחנות המשנה אינן יכולות לתקשר עם התחנה הראשית, אלא אם כן היא פנתה אליהם.
- ARM - במצב זה, תחנות הקצה יכולות לשלוח נתונים לתחנה הראשית, מבלי לקבל רשות לפני כן.
- ABM - במצב זה, עוברים נתונים בין מספר צמתים משולבים, כלומר כאלו היכולים לשמש גם כתחנה הראשית וגם כמשנית. וכל תחנה יכולה ליזום משלוח נתונים, מבלי לבקש רשות לפני כן.
ראו גם
- מונחים ברשת מחשבים
- SDLC
- SLIP
- EAP
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.