לוקהיד P-3 אוריון

לוקהיד P-3 אוריון
לוקהיד P-3C אוריון של הצי האמריקאי
מאפיינים כלליים
סוגמטוס ריגול, סיור ימי, לוחמה נגד צוללות ונגד אוניות
ארץ ייצורארצות הברית ויפן
יצרןלוקהיד קורפוריישן ותעשיות כבדות קווסאקי
טיסת בכורהנובמבר 1959
תקופת שירותאוגוסט 1962 (דגם P-3A)
אוגוסט 1969 (דגם P-3C) – בשירות פעיל
צוות3 טייסים, 2 נווטים, 2 מהנדסי טיסה, 3 מפעילי מערכות, טכנאי אחד
יחידות שיוצרו757
משתמש ראשיצי ארצות הברית
מחיר36 מיליון דולר
ממדים
אורך116.7 רגל
גובה33.7 רגל
מוטת כנפיים99.6 רגל
משקל המראה מרבי139,760 פאונד
ביצועים
מהירות שיוט328 קשר
מהירות מרבית411 קשר
טווח טיסה מרבירדיוס משימה של 2,380 מילים ימים
סייג רום28,300 רגל
חימוש
טיליםהרפון, AGM-84K SLAM-ER, ‏AGM-65 מאבריק,טורפדו Mk46/50/54
פצצותפצצות עומק

לוקהיד P-3 אוריון (באנגלית: Lockheed P-3 Orion) הוא מטוס המשמש למשימות ריגול, סיור ימי, לוחמה נגד צוללות ולוחמה נגד אוניות. המטוס מתוצרת חברת לוקהיד קורפוריישן האמריקאית ויוצר ברישיון גם על ידי חברת תעשיות כבדות קווסאקי היפנית.

המטוס משמש את צי ארצות הברית (דגם P-3C אוריון), את נאס"א ואת המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית. המטוס נמכר גם לחילות אוויר וציים של מדינות רבות.

את המטוס עתיד להחליף הבואינג P-8 פוסידון שנכנס לשירות בצי ב-2012.

היסטוריה

ב-1957 פרסם הצי מפרט מבוקש למטוס סיור ימי שיחליף את המטוסים הקיימים ויענה על צורכי הצי לסיור ימי ארוך טווח. ארבעה יצרני מטוסים נענו לקול הקורא ולוקהיד זכתה בהצעה שהתבססה על מטוס הנוסעים הלוקהיד L-188 אלקטרה. ב-1959 נרשמה טיסת הבכורה שלו כמטוס צבאי ובאוגוסט 1962 נכנס המטוס לשירות מבצעי בטייסת VP-8 של הצי. מדגם P-3A יוצרו 157 יחידות, והמטוס שימש לצורכי מעקב במהלך משבר הטילים בקובה.

ייצור דגם P-3B החל ב-1965 וכלל מנוע משופר. מהדגם יוצרו 144 יחידות. לראשונה נמכר המטוס גם לצבאות זרים כשעסקה ראשונה הייתה עם חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד. כמו כן נמכר המטוס גם לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי ולחיל האוויר המלכותי הנורווגי.

דגם P-3C המשמש עד היום את צי ארצות הברית נכנס לשירות באוגוסט 1969. הדגם כלל מערכת חדשה ללוחמה נגד צוללות, מערכת לטיסה בלילה ובמזג אוויר סגרירי והותקנו בו מערכות סונאר, ניווט ומיחשוב מתקדמות. דגם פשוט יותר P-3F נמכר לחיל האוויר האיראני.

ב-1977 נחתם הסכם עם ממשלת יפן לאספקת מטוסים, במסגרת ההסכם סופקו בתחילה חלקים של המטוסים והורכבו במפעלי תעשיות כבדות קווסאקי. לאחר מכן עבר הייצור של כל המטוסים המיועדים לכוחות ההגנה של יפן לייצור ביפן.

מפעילים

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.