אבא-אן הראשון

אבא-אן הראשון
חותם של אבא-אן הראשון
שושלת ממלכת ימחד
תואר מלך ימחד
כינוי אבא-אן הראשון
אב חמורבי הראשון
צאצאים

ירים-לים השני

יורש העצר ירים-לים השני

אַבָּא-אָן הָרִאשׁוֹן (מופיע במחקר גם בשמות אַבָּא-אֵל ואַבָּאֵל; מלך בין השנים 1720-1750 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך הרביעי בשושלת ממלכת ימחד, שמרכזה היה בעיר חלב. הוא ירש את אביו חמורבי הראשון.[1]

תקופת מלכותו

חמורבי הראשון השאיר לאבא-אן הראשון ממלכה משגשגת. תקופת מלוכתו הייתה שקטה באופן יחסי. ימחד שמרה על יחסי מסחר תקינים עם בבל ואבא-אן שמר על מערכת יחסים טובה עם שמשו-אילונה, בנו ויורשו של חמורבי מלך בבל. בתקופת שלטונו מרד בו זיתרדו מושל אירידו, עיר ששכנה בין חרן וכרכמיש, שהמריד ערי מדינה נוספות במסופוטמיה העליונה. ירים-לים, אחיו של אבא-אן, היה המושל של האזור שהעיר אירידו, הייתה העיר הראשית בה. בעקבות כך נהרסה אירידו, וירים-לים פוצה על ידי קבלת המלוכה על אללח', ונוצר ענף נפרד של שושלת בית ימחד.[2]

המידע על הסיבות להקמתה של שושלת המלוכה באללח' נמצא על גבי לוח שהתגלה בחפירות הארכאולוגיות בעיר. המלוכה שניתנה לירים-לים הייתה תחת הריבונות של ימחד, והיא הותנתה בכך שירים-לים ויורשיו לא יבגדו בימחד. אבא-אן הראשון נשבע שהוא לא יפקיע את המלוכה באללח' מידי אחיו, ואם יעשה זאת הוא יהיה מקולל. בתמורה, גם אחיו ירים-לים נשבע שבועת נאמנות לאחיו, תוך שהוא מציין שאם הוא או מישהו מיורשיו יחתור תחת ימחד, או יגלה את סודותיו של אבא-אן הראשון למלך אחר, השלטון על אללח' יופקע מידיהם.[3] חלק מהקללה כולל נוסח למפר הברית: [4]

בתקופת שלטונו התחזקה השפעת התרבות החורית בימחד, ולפנתאון האלים של הממלכה נכנסו מספר אלים חוריים. בטקסט שנמצא באללח' מציין המלך אבא-אן הראשון שקיבל תמיכה מהאלה החורית חֶבַּת, תוך שהיא מופיעה כבת זוג של האליל הדד,[5] האליל הראשי של חלב.

אבא-אן הראשון כונה בכתובות "המלך הגדול", כינוי המצביע על מעמדה של ימחד בתקופתו. הוא מת בשנת 1720 לפנה"ס, וירש אותו בנו ירים-לים השני.

הערות שוליים

  1. Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 253
  2. Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge, 2006, עמ' 255
  3. Canaan in the 2nd Millennium B.C.E. מאת נדב נאמן, הוצאת Eisenbrauns, 2005, עמ' 285–286
  4. מאיר מלול, חברה, משפט ומנהג בישראל בתקופת המקרא ובתרבויות המזרח הקדום, הוצאת בר-אילן, 2006, עמ' 51–52
  5. The Cambridge Ancient History, מאת E. Sollberger, הוצאת Cambridge University Press, 1970, עמ' 41
הקודם:
חמורבי הראשון
1764–1750 לפנה"ס
מלך ממלכי ימחד
1750–1720 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה
הבא:
ירים-לים השני
1720–1700 לפנה"ס
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.