אבשלום קור

פעילותו הלשונית והתרבותית

לאחר שחרורו מצה"ל, כתב במשך שנים אחדות טור שבועי בשם "זה המצב" בעיתון "מעריב".

בשנות ה־70 השתתף במשך שלוש שנים בתוכנית הרדיו "לצון נופל על לצון" (שזכתה בפרס רשות השידור) יחד עם דודו טופז, דודו דותן, מאיר עוזיאל, יואל ריפל, משה טימור ורויטל עמית.

בשנות ה־70 ובשנות ה־80 הרבה לקחת חלק בתוכניות הטלוויזיה החינוכית "אות ועוד" ו"פיצוחים" ובשעשועוני הטלוויזיה הכללית "תשע בריבוע", "תן קו", "זה הסוד שלי", "צא מזה", "שחק אותה" ואף בתוכנית "כפתור ופרח".

קור הוא היועץ הלשוני של גלי צה"ל ומדריך מדי שנה את מחזורי הכתבים החדשים המתגייסים לתחנה.

בנוסף, משנת 1976 הוא מגיש בגלי צה"ל את הפינה "באופן מילולי", המשודרת פעמיים בכל יום.

משנת 1987 משודרת בערוץ הראשון פינתו "הגיע זמן לשון" (לעיתים בהשתתפות המומחה לטעמי המקרא יחיאל ספרא).

בשנים 1988–2015 הנחה את חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, המשודר בשידור חי ביום העצמאות בטלוויזיה וברדיו. בשנת 2016, לאחר שהחידון עבר מאחריות צה"ל למשרד החינוך, הוחלף קור בגיא זוארץ, אך בשנת 2017 חזר קור להנחותו.

מאז חידוש חידון התנ"ך הארצי למבוגרים הוא מנחה גם את החידונים השנתיים הללו, המשודרים בשידור חי בחנוכה בטלוויזיה וברדיו. הוא מנחה טקסים ממלכתיים שונים מטעם מרכז ההסברה, ואירועים וכינוסים של משרד החינוך.

בשנת 1989 יצא בשליחות לברית המועצות, והדריך במוסקבה 70 פעילי עברית מכל רחבי ברית המועצות. בין הפעילים שהדריך היה הנער הצעיר זאב אלקין מחרקוב (אוקראינה), שעלה אחר כך לישראל ומכהן כחבר הכנסת וכשר.

בין השנים 1983–1993 היה חבר חֶבר הנאמנים של מוזיאון ארץ ישראל. ב־2009 נתמנה לחבר בוועדת השמות הממשלתית.

הוא מרבה להופיע בתקשורת כלוחם למען הלשון העברית ונגד הסגידה לאנגלית. עקב קנאותו לשפה העברית וסלידתו משגיאות כתיב וטעויות דקדוקיות בדיבור הפך שמו לשם נרדף ליודע השפה העברית, והלצות רבות על הדקדוק בעברית נקשרו בשמו.

קור הוא מומחה לשמות משפחה, ומרבה לערוך ברחבי הארץ אירועים המושתתים על שמות המשפחה של היושבים באולם. כמומחה לשמות משפחה, הגיש במשך שנים אחדות פינות קבועות בנושא בתוכניות הבוקר בערוצי הטלוויזיה השונים.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הציע את שמות היישובים בני נצרים ובני דקלים לתושבי נצרים ונווה דקלים שפונו מיישוביהם בגוש קטיף, תוך שימוש בקידומת "בני" שהוספה לשמות היישובים שנעקרו במלחמת העצמאות, כמו בני עטרות ליד לוד לתושבי עטרות שפונו מיישובם שמצפון לירושלים ובני דרום ליד אשדוד לתושבי כפר דרום הראשון שפונו מרצועת עזה, ואת שם ההתנחלות שבות רחל שליד שילה על שם רחל דרוק משילה, שנרצחה בפיגוע ירי.

בשנת 2009 העלה במסגרת צה"ל את המופע "יופי של עברית" (שכתב עם אסף שלמה וניר שטראוס) בהשתתפותו, עם שחקנים ונגנים. לאחר מכן עלה המופע על בימות אזרחיות שונות, בהשתתפות השחקנים רוני דותן ודודי גזית^[2].

קור עורך ומנחה מופעים על תולדות הזמר העברי. כמו כן, הוא מדריך טיולים ברחבי ירושלים, המשלבים את אהבותיו: העברית, התנ"ך, הזמר העברי וארץ ישראל. מאז 2009 הוא מנחה את פסטיבל עין גב לזמר עברי בחול המועד פסח.

בשנת 2011 החל להגיש את הפינה השבועית "בועט בְּעברית" בערוץ הספורט, בה הוא מסביר את שמותיהם של כדורגלנים שעלו לכותרות.

בדצמבר 2013 נבחר על ידי "מעריב" כאחד ממאה הישראלים מעוררי ההשראה, על פעילותו בתחום הלשון העברית.^[3]

באפריל 2014 מונה על ידי נשיא המדינה שמעון פרס כחבר ועדת אות הנשיא למתנדב.

בפברואר 2016 הוענק לו פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן־יהודה^[4].

במאי 2016 מונה לחבר בוועדת השמות העירונית של עיריית ירושלים^[5].

בספטמבר 2017 נבחר להגיש פרסומות לאיקאה^[6].

באפריל 2018 נבחר על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל^[7].

משפחתו

במשך למעלה משלושה עשורים היה נשוי לסופרת זהבה קור עד שהשניים התגרשו ב־2011^[8]. לזוג שישה ילדים ואחת מהם היא העיתונאית מוריה קור, אשר שימשה מנהלת מחלקת "דת ומסורת" בערוץ הראשון, מגישה תוכנית בגלי צה"ל^[9][10], וכן משתתפת בתוכנית עד כאן! כסאטיריקאית מהצד הימני.

ב־2014 נישא אבשלום קור בשנית, לנאוה בודק־אחירון^[11], עורכת ומפיקה בערוץ הראשון ועורכת מוזיקה ב"קול ישראל", וכיום עורכת ומגישה בתחנת הרדיו האינטרנטי "רדיו ארץ".