אגף התכנון
אגף התכנון | ||
---|---|---|
![]() סמל האגף | ||
פרטים | ||
כינוי | אגף התכנון ובניין הכוח הרב זרועי | |
מדינה | ![]() | |
שיוך | ![]() | |
סוג | אגף / יחידת מטה | |
בסיס האם | מחנה אביב | |
פיקוד | ||
יחידת אם | המטה הכללי של צה"ל | |
דרגת המפקד | ![]() | |
מפקד נוכחי | תומר בר | |
מפקדים | #מפקדי האגף | |
אגף התכנון ובניין הכוח הרב זרועי (אג"ת) בצה"ל הוא הגוף המרכזי במטה הכללי העוסק בין היתר בתכנון אסטרטגי, בניין הכוח הצבאי, ארגון הצבא ומדיניות החוץ של צה"ל, המלצות לרמטכ"ל על כיוונים אפשריים לבניין הכוח של צה"ל, וגיבוש עבודת מטה בתכנון הקצאת המשאבים ובתחומי הארגון, התשתיות והפריסה בצבא. אג"ת נדרש גם לעסוק בסוגיות התכנון האסטרטגי בצה"ל, ומתוקף כך לבנות ולממש את מדיניות שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי ואת מדיניות הקישור האזורי. ראש האגף הנוכחי הוא האלוף תומר בר.
בהוראות הפיקוד העליון "מטכ"ל - אגף התכנון" מיולי 1998 מוגדר אגף התכנון כ"אגף במטה הכללי, המהווה חלק בלתי נפרד מאגף מטה כללי (אג"ם) ומשמש גם כאגף התכנון של זרוע היבשה". ייעודו של אג"ת:
- להוות את גוף התכנון והארגון המרכזי במטה הכללי בנושאים אלה: הניתוח והתכנון האסטרטגי; בניין הכוח ופריסתו; תיאום ההספקה מחו"ל בשעת חירום; ארגון הצבא; תכנון והמלצה על הקצאת התקציב וחלוקת המשאבים, כולל תקינת כוח אדם ואמצעים והקצאתם; גיבוש המדיניות הכוללת לקשרי החוץ הצבאיים; ותשתית ביטחונית-לאומית.
- לרכז את עבודות המטה בתחום התכנון הרב-שנתי ותכנית העבודה השנתית של צה"ל, ולכוון את גופי המטכ"ל ואת גופי צה"ל האחרים בנושאים אלה.
- להוות גוף תכנון עבור משרד הביטחון בתחומים שיגדירו הרמטכ"ל ושר הביטחון, ובידיעה מראש של מנכ"ל משרד הביטחון.
במסגרת תכנית רב שנתית "תנופה", בקיץ 2020 אגף התכנון (אג"ת) יתפצל לשני אגפים: אג"ת ישנה את שמו ל"אגף התכנון ובניין הכוח הרב זרועי" ויתמקד בבניין הכוח הרב-זרועי. ויוקם "אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי" לתכנון האסטרטגיה הצבאית וריכוז הפעולות מול הזירה האיראנית[1].
מבנה ארגוני
מבנה אגף התכנון הנוכחי מתבסס על מטה המורכב מחטיבות (בדומה ללהקים שבמטה זרוע האוויר והחלל והמספנים שבמטה זרוע הים), ויחידות עצמאיות אחרות. המבנה ההיררכי של החטיבות, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים.
מפקד אגף התכנון הוא ראש האגף, קצין בדרגת אלוף. תחתיו נמצא מטה אגף התכנון, הגוף העוסק בניהול השוטף של האגף ותהליכי בניין הכוח בו. בראשות מטה האגף עומד קצין בדרגת תת-אלוף, ולמטה האגף כפופים חטיבות, אשר גם עליהן מפקד קצין בדרגת תת-אלוף. חטיבת התכנון אחראית על תכנון התכניות הרב שנתיות של צה"ל וענייני התקציב בו, והחטיבה האסטרטגית אחראית על ריכוז עבודת המטה של האגף.
יחידות אגף התכנון | ||
---|---|---|
שם | תפקיד | מפקד |
חטיבת התכנון | אחראית על תכנון התכניות הרב שנתיות של צה"ל וענייני התקציב בו, וכן על גיבוש מדיניות ארגון של צה"ל ובניין הכוח בו לרבות קביעת הייעוד, התפקידים ועיקרי המבנה של כל יחידה. | תא"ל עודד בסיוק |
החטיבה האסטרטגית | אחראית על ריכוז עבודת המטה של האגף, הכנת מסמכי עמדה לגיבוש תפיסת הביטחון של צה"ל, וכן על הסדרת היחסים בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. | תא"ל אורן סתר |
בנובמבר 2018 הופרדה החטיבה לקשרי חוץ מאגף התכנון והייתה ליחידת רישום עצמאית[2].
במסגרת התכנית הרב שנתית "תנופה", בקיץ 2020 יוכפפו החטיבה האסטרטגית והחטיבה לקשרי חוץ ל"אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי" החדש.
היסטוריה
האגף התבסס על מחלקת תכנון (אג"ם/2) באגף המבצעים, ב-2 ביוני 1948 הוקם כאגף עצמאי הכפוף לרמטכ"ל, ביזמת דוד בן-גוריון ובראשו הועמד יוחנן רטנר. תפקיד האגף היה להוציא את פקודת המבנה של צה"ל, שהגדירה את מבנה הצבא וארגונו. בעקבות הקמת אגף המטה הכללי בפברואר 1949, הוקטן האגף והפך למחלקת התכנון באגף המטה[3].
בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הוקם האגף מחדש בדצמבר 1975 כאגף הכפוף לאגף המטה ולאמ"ץ, ב-1981 החליט שר הביטחון אריאל שרון, להפריד בין התכנון הלאומי-ביטחוני לבין התכנון הצבאי. התכנון הלאומי-ביטחוני הועבר ונמסר לגוף מיוחד במשרד הביטחון (יל"ל), והתכנון הצבאי נותר באג"ת, אשר הפך גוף צבאי בלבד. ב-1983 החליט שר הביטחון משה ארנס, לבטל את היל"ל ולהשיב את תפקידיה למטכ"ל, ב-2006 הפך האגף לאגף עצמאי הכפוף לרמטכ"ל.
מפקדי האגף
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אגף התכנון, דובר צה"ל
- מבקר המדינה, אגף התכנון של האג"ם במטה הכללי, דוח שנתי 52א לשנת 2001, עמ' 74–108
- גבריאל סיבוני, תכנון הפעלת הכוח במטה הכללי, המכון למחקרי ביטחון לאומי, "צבא ואסטרטגיה", כרך 3, גיליון 12, נובמבר 2011.
הערות שוליים
- ↑ מערכת אתר צה"ל, שורת השינויים במבנה המטה הכללי של צה"ל, צה"ל, 18/2/2020
- ↑ סיכה מערכית הוענקה לראשונה למערך קשרי חוץ, אתר צה"ל, 23 בנובמבר 2018
- ↑ מרדכי נאור (עורך ראשי), לקסיכון כח המגן, 1992.
זרועות, פיקודים ואגפּים | |
אגפּים | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה • אגף כוח האדם • אגף המבצעים • אגף המודיעין • אגף התכנון • אגף התקשוב וההגנה בסב"ר • אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי (בהקמה) |
זרועות | זרוע היבשה • זרוע האוויר והחלל • זרוע הים |
פיקודים מרחביים | פיקוד הצפון • פיקוד המרכז • פיקוד הדרום • פיקוד העורף |
גופים נוספים | דובר צה"ל • המכללות הצבאיות • הגיס הצפוני • הגיס המטכ"לי • הפרקליטות הצבאית • הרבנות הצבאית • יחידת בתי הדין הצבאיים • מפקדת העומק • פיקוד ההכשרות והאימונים (בהקמה) |
חילות צה"ל | |
חילות השדה | חיל הרגלים • חיל השריון • חיל התותחנים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל הגנת הגבולות |
חילות נוספים | חיל החינוך והנוער • חיל הטכנולוגיה והאחזקה • חיל הלוגיסטיקה • חיל המודיעין • חיל משאבי האנוש • חיל המשטרה הצבאית • החיל הכללי • חיל הקשר והתקשוב • חיל הרפואה |
חילות היסטוריים | חיל המדע • חיל נשים • חיל האיסוף הקרבי |
שונות | |
מבנה צה"ל • אמצעי לחימה • מילואים • יחידות מובחרות • מבצעים • מדים • דרגות • עיטורים • כומתות • תגי כובע • תג יחידה • דגלים • דין משמעתי | |
![]() ![]() |

רישיון cc-by-sa 3.0