אלוף

דרגת אלוף

אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל ("גנרל שני כוכבים") הנהוגה ברוב צבאות העולם. כמו כן, המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל (בדומה לשימוש במונח "גנרל") - דרגת סגן-אלוף (סא"ל), אלוף-משנה (אל"ם), תת-אלוף (תא"ל), אלוף ורב-אלוף (רא"ל).

כינון דרגת האלוף

צה"ל הוקם בעיקר על בסיס ארגון ההגנה. בהגנה לא היו דרגות מסודרות והמפקדים נשאו בתארים המבטאים את תפקידם (כלומר, "מ"פ", "מח"ט" וכו'). האלוף הראשון בצה"ל הוא דוד (מיקי) מרכוס, איש צבא ארצות הברית אשר שירת בצה"ל במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מרכוס קיבל ראשון את דרגת ה"אלוף" בעת שמונה על ידי דוד בן-גוריון למפקד חזית ירושלים ב-28 במאי 1948, יום נפילת הרובע היהודי. מרכוס עתיד היה להתמנות לתפקיד סגן הרמטכ"ל לאחר הקרבות, אך נורה בשוגג על ידי חייל צה"ל ביוני 1948.

במהלך ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות (יולי 1948) נקבעו לראשונה שמות הדרגות בצה"ל, ובהן שש דרגות קצונה. דרגות אלו נשארו בשימוש עד היום ועם הזמן נוספו אליהן שלוש דרגות נוספות. שלוש הדרגות הבכירות ביותר היו סגן-אלוף, אלוף ורב-אלוף - הוא רמטכ"ל צה"ל. דרגת אלוף-משנה הונהגה לאחר מלחמת העצמאות (1950), ודרגת תת-אלוף הונהגה לאחר מלחמת ששת הימים (1968).

כמו דרגות הקצונה האחרות, גם מקור המונח "אלוף" הוא מן התנ"ך – "אלופי אדום": "...אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַז: אַלּוּף קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם אַלּוּף עֲמָלֵק... אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם " (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוקים ט"ו-י"ט).

נכון ל-2016, אורנה ברביבאי היא האישה הראשונה והיחידה^[1] בתולדות צה"ל, שהגיעה לדרגת אלוף.

מפקד פיקוד

כל אחד ממפקדי שלושת הפיקודים המרחביים בצה"ל – פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום – נקראו מאז הקמת הפיקודים בערבוביה "מפקד פיקוד" או "אלוף פיקוד".^[2] בתקופתו של דן חלוץ כרמטכ"ל, במסגרת מהלכים ארגוניים, תוקנה תקנה ולפיה יהיה התואר הבלעדי "מפקד פיקוד". צעד זה הוסבר בכך שהתואר "אלוף פיקוד" מתאים "לתאר את אלוף הפיקוד בריצת מאה מטרים". מאז כל מפקדי הפיקודים חותמים את שם תפקידם כך: מפקד פיקוד הצפון, מפקד פיקוד המרכז, מפקד פיקוד הדרום, מפקד פיקוד העורף.^[3]

מפקדי המטה הכללי צה"ל במלחמות ישראל

במלחמת העצמאות טרם התגבשו תפקידי המטה הכללי. מפקדי צה"ל היו:

רמטכ"ל: יעקב דורי, סגן הרמטכ"ל: צבי איילון, ראש אג"ם: יגאל ידין, ראש שירות מודיעין: איסר בארי, חיים הרצוג, ראש אכ"א: משה צדוק, ראש אגף אפסנאות: יוסף אבידר, מ. חזית הצפון: משה כרמל, מ. חזית תיכון: דן אבן, שלמה שמיר, מ. חזית מרכז: צבי איילון, מ. חזית דרום: יגאל אלון. מ. חזית ירושלים: דוד מרכוס, מ. שירות אויר: יהושע אשל, ישראל עמיר, אהרון רמז, מ. שירות ים: גרשון זק, נחמן (פול) שולמן, שלמה שמיר, מ. שירות משוריינים: יצחק שדה, ראש אגף הדרכה: אליהו בן חור.

ראו גם

• גנרל

קישורים חיצוניים

• אילון גלעד, איך הגיעה המילה אלוף לצה"ל ולספורט, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013

הערות שוליים