אגרת בת מחלת

אגרת בת מחלת היא שֵידה המוזכרת בתלמוד בבלי, המתוארת כבעלת כח שליטה רב על השדים, והחל מתקופת רבי חנינא בן דוסא ובמיוחד אחרי תקופת אביי, אינה נראית עוד בין בני אדם.

במקורות

אל תצא יחידי בלילה דתניא לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות מפני שאגרת בת מחלת היא ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו.
מעיקרא הוו שכיחי כולי יומא (בכל יום),
זמנא חדא פגעה ברבי חנינא בן דוסא אמרה ליה אי לאו דמכרזן עלך ברקיע הזהרו בחנינא ובתורתו סכנתיך.
אמר לה אי חשיבנא ברקיע גוזר אני עליך שלא תעברי ביישוב לעולם.
אמרה ליה במטותא מינך שבק לי רווחא פורתא. שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות.
ותו חדא זמנא פגעה ביה באביי. אמרה ליה אי לאו דמכרזי עלך ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו הוה סכנתיך.
אמר לה אי חשיבנא ברקיע גוזרני עלייכי שלא תעבורי ביישוב לעולם.
הא קא חזינן דעברה? אמרי, הני גזייתא נינהו דשמטי סוסיא ואתו דברי להו.

— תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קיב עמוד ב

"וד' נשים היו אִמות השדים: לילית, ונעמה, ואגרת, ומחלת, ויש לכל אחת ואחת מהן מחנות וכתות של רוח הטומאה אין מהם מספר. ואומרים כי כל אחת מושלת בתקופה אחת מארבע תקופות שבשנה, ומתקבצות בהר נשפה קרוב להרי חשך, וכל אחת מושלת בתקופתה משעת שקיעת החמה עד חצות לילה הן וכל מחנותיהן. וד' נשים אלו, נשיו של שרו של עשו הן, ודוגמתו נשא עשו ד' נשים, כדמפורש בתורה." (רבינו בחיי בראשית פרק ד).

מחלת

רבנו בחיי כתב שיש "ארבע אמהות" לשדים, ומנה ביניהן את "אגרת" ואת "מחלת" אמה. ואם כי רבינו בחיי כתב שעשיו לא נשא את מחלת השידה בעצמה אלא אשה 'כנגדה', מהרש"א כתב ש"מחלת" אמה של "אגרת", אולי היא "מחלת בת ישמעאל" בעצמה אשר נישאה לעשיו אחי יעקב^[1].

ראו גם

לקריאה נוספת

דף על הדף מסכת פסחים דף קיב:

הערות שוליים

↑ זה לשונו: "אגרת בת מחלת, תלה אותה באמה, אולי שזו מחלת בת ישמעאל אשת עשו שהולידה רוחות ושדים, ועל זה נאמר (בראשית כו לה) "ותהיינה מורת רוח" - שהולידה רוחין". (מהרש"א חידושי אגדות פסחים קיב.)
ובספר מלאכי עליון ('אגרת בת מחלת' עמ' ר"ד הערה ב) כתב וז"ל: "ועי' כתם פז לר"ש לביא לזהר בראשית (קס ע"ב) שהביא: מצאתי כתוב כי חכם אחד בחכמת הכשוף יצא מארץ מצרים להתבודד במדבר ומצא שם מערה אחת וספר אחד גנוז שם מימים קדמונים מאותם שנפוצו על פני כל הארץ, ולמד חכמותיו וסתרי תעלומותיו והנהיג עצמו באותם החכמות והכשפים עד שלא היה נמצא כמוהו בכל ארץ מצרים ובכל חרטומיה, ואמרו שהיתה לו בת ולמדה מאותם החכמות והכשפים, וכשהלך ישמעאל למדבר פארן לקחה לו לאשה והטעתו לישמעאל בכשפיה עד שבא אברהם אביו והפרישו ממנה, ונשארה מעוברת וילדה בת יפה עד מאד, ואמרו כי שם באותו מדבר ממונה שד אחד אגרתיאל שמו ונמשך אחרי אותה הבת ונתעברה ממנו וילדה בת, ואמה קראה אגרת על שם השד אביה וזו היא אגרת בת מחלת בת ישמעאל שכמה רבבות מלאכי חבלה הולכים לרגליה".

שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[1] זה לשונו: "אגרת בת מחלת, תלה אותה באמה, אולי שזו מחלת בת ישמעאל אשת עשו שהולידה רוחות ושדים, ועל זה נאמר (בראשית כו לה) "ותהיינה מורת רוח" - שהולידה רוחין". (מהרש"א חידושי אגדות פסחים קיב.)
ובספר מלאכי עליון ('אגרת בת מחלת' עמ' ר"ד הערה ב) כתב וז"ל: "ועי' כתם פז לר"ש לביא לזהר בראשית (קס ע"ב) שהביא: מצאתי כתוב כי חכם אחד בחכמת הכשוף יצא מארץ מצרים להתבודד במדבר ומצא שם מערה אחת וספר אחד גנוז שם מימים קדמונים מאותם שנפוצו על פני כל הארץ, ולמד חכמותיו וסתרי תעלומותיו והנהיג עצמו באותם החכמות והכשפים עד שלא היה נמצא כמוהו בכל ארץ מצרים ובכל חרטומיה, ואמרו שהיתה לו בת ולמדה מאותם החכמות והכשפים, וכשהלך ישמעאל למדבר פארן לקחה לו לאשה והטעתו לישמעאל בכשפיה עד שבא אברהם אביו והפרישו ממנה, ונשארה מעוברת וילדה בת יפה עד מאד, ואמרו כי שם באותו מדבר ממונה שד אחד אגרתיאל שמו ונמשך אחרי אותה הבת ונתעברה ממנו וילדה בת, ואמה קראה אגרת על שם השד אביה וזו היא אגרת בת מחלת בת ישמעאל שכמה רבבות מלאכי חבלה הולכים לרגליה".