אדיר הוא

אדיר הוא

אַדִּיר הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא, דָּגוּל הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

הָדוּר הוּא, וָתִיק הוּא, זַכַּאי הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

חָסִיד הוּא, טָהוֹר הוּא, יָחִיד הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

כַּבִּיר הוּא, לָמוּד הוּא, מֶלֶךְ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

נוֹרָא הוּא, סַגִּיב הוּא, עִזּוּז הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

פּוֹדֶה הוּא, צַדִיק הוּא, קָּדוֹשׁ הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

רַחוּם הוּא, שַׁדַּי הוּא, תַּקִּיף הוּא יִבְנֶה בֵּיתוֹ בְּקָרוֹב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב. אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

הגדה של פסח

אדיר הוא פיוט המסודר על פי האלף - בית, ונהוג לשיר אותו בסוף סדר פסח. מקורו של השיר, כנראה בגרמניה.[1] והוא מוזכר במנהג אביניון שבצרפת כפיוט לימים טובים. הפיוט איננו מיוחד לפסח ולליל הסדר, אך מאחר שבמרכזו עומד בנין המקדש, צורף להגדה,[1] הודפס לראשונה בהגדת פראג.

יש שטענו שהפיוט הוא המשך של הפיוט הקודם אדיר במלוכה כאשר "אדיר במלוכה" מתייחס לגאולה ביציאת מצרים ואילו "אדיר הוא" מתייחס לגאולה העתידה.[2]

בקהילות אשכנז היו שרים פיוט מקביל ביידיש-גרמנית אלמעכטיער גאט כהמשך לפיוט 'אדיר הוא' ובאותה מנגינה. המסורת נמשכת אצל צאצאי קהילות אלו גם כיום, גם בקרב אלו המתקשים להבין את משמעות של המילים בשפת המקור.

קישורים חיצוניים

  • אדיר הוא, באתר ויקיטקסט

    • הערות שוליים

    1. 1 2 יואב רפל, מועדי ישראל, עמ' 14
    2. ↑ הגדה של פסח "מעשה ניסים", ובהגדות מסוף ימי הביניים אכן מודפס פיוט זה כהמשך ל"אדיר במלוכה"
    חג הפסח
    ערב פסח קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ
    סיפור החג עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים
    ליל הסדר קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • זרוע • ארבע כוסות • הסבה • אפיקומן
    הגדה סימני הסדר • הא לחמא עניא • מה נשתנה • עבדים היינו • ארבעה בנים • דצ"ך עד"ש באח"ב • סיפור יציאת מצרים • מא כ'בר • ביד חזקה ובזרוע נטויה
    מצוות החג איסור חמץ • קרבן פסח • סיפור יציאת מצרים • אכילת מצה • אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר
    מהלך החג קריאת הלל • ערב פסח • ליל הסדר • חול המועד פסח • שביעי של פסח • פסח שני
    מנהגים תענית בכורות • סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה
    תפילות ופיוטים תפילת טל • והיא שעמדה • דיינו • אמונים ערכו שבח • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא
    חמץ ומצה מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח
    שונות מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מטבח פסח
    חגי ישראל ומועדיו • שלוש רגלים
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.