אדיר ונאור

אַדִּיר וְנָאוֹר[1]; בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד; מִי קֵל כָּמוֹךָ[2]
גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת[3]; דּוֹבֵר צְדָקוֹת; מִי קֵל כָּמוֹךָ
הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ[4]; וְאֵין זוּלָתוֹ; מִי קֵל כָּמוֹךָ
זוֹכֵר הַבְּרִית; חוֹנֵן שְׁאֵרִית[5]; מִי קֵל כָּמוֹךָ
טְהוֹר עֵינַיִם[6]; יוֹשֵׁב שָׁמַיִם; מִי קֵל כָּמוֹךָ
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת; לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת; מִי קֵל כָּמוֹךָ
מֶלֶךְ מְלָכִים; נוֹרָא וְנִשְׂגָּב; מִי קֵל כָּמוֹךָ
סוֹמֵךְ נוֹפְלִים[7]; עוֹנֶה עֲשׁוּקִים[8]; מִי קֵל כָּמוֹךָ
פּוֹדֶה וּמַצִּיל[9]; צוֹעֶה בְּרָב כֹּחַ[10]; מִי קֵל כָּמוֹךָ
קָרוֹב לְקוֹרְאָיו[11]; רַחוּם וְחַנּוּן; מִי קֵל כָּמוֹךָ
שׁוֹכֵן שְׁחָקִים; תּוֹמֵךְ תְּמִימִים; מִי קֵל כָּמוֹךָ

אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה ביום כיפור, בדרך כלל בניגון עליז. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע.

הפיוט מהלל את ה'.

מבנה הפיוט

האותיות הראשונות בכל תיבה בפיוט יוצרות אקרוסטיכון אלפביתי. בכל משפט יש תקבולת משלימה.

הפזמון החוזר (רפרן) בפיוט, שבדרך כלל מושר על ידי הקהל, הוא המילים המאדירות את ה': "מִי קֵל כָּמוֹךָ" (מיכה, ז', י"ח).

הפיוט מושתת על המבנה המופלג (=הסופרלטיבי) ובשימוש במילים כמו" "אדיר", "נורא" ו"מי קל כמוך?". מבנה זה מופיע בתפילת חנה: "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ" (שמואל א', ב', ב').

קישורים חיצוניים

  • אדיר ונאור, באתר ויקיטקסט

    • הערות שוליים

    1. ↑ ספר תהילים, פרק ע"ו, פסוק ה'
    2. ↑ ספר מיכה, פרק ז', פסוק י"ח
    3. ↑ ספר איוב, פרק י"ב, פסוק כ"ב
    4. ↑ ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק א'
    5. ↑ ספר עמוס, פרק ה', פסוק ט"ו
    6. ↑ ספר חבקוק, פרק א', פסוק י"ג
    7. ↑ ספר תהילים, פרק קמ"ה, פסוק י"ד
    8. ↑ ספר תהילים, פרק ק"ג, פסוק ו'
    9. ↑ ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י'
    10. ↑ ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק א'
    11. ↑ ספר תהילים, פרק קמ"ה, פסוק י"ח
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.