אה"מ ארבוס (1826)

אוניית הוד־מלכותו "אֶרֶבּוּס" (1826)
דגם של אה"מ "ארבוס"
תיאור כללי
סוג אנייה	ספינת הרעשה מדגם הקלה (Hecla)
צי	הצי המלכותי הבריטי
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנת הצי בפמברוק (Pembroke), ויילס
הושקה	1826
גורלה	אבדה ב-22 באפריל 1848[1]
נתונים כלליים
הדחק	715.3 טון אימפריאלי (726.8 טון)[2]
תפוסה	372 טון (bm)
אורך	105 רגל (32 מטר)
רוחב	29 רגל (8.8 מטר)
שוקע	'
גודל הצוות	121 איש
מספר תרנים	3
הנעה	מפרשים, מנוע קיטור בהספק נקוב (נומינלי) של 30 כוחות סוס
צורת הנעה	מפרשים, מדחף
חימוש	מרגמה בקוטר 13 אינץ' (330 מ"מ), מרגמה בקוטר 10 אינץ' (250 מ"מ), 8 תותחי 24-ליטראות (11 ק"ג), 2 תותחי 6-ליטראות (2.7 ק"ג)

"ארבוס" ו"טרור" בניו זילנד, אוגוסט 1841. ציור שמן על קנבס מאת ג'ון וילסון קרמייקל, 1847 לערך

אוניית הוד־מלכותו "אֶרֶבּוּס" (באנגלית: HMS Erebus) הייתה ספינת הרעשה מדגם "הֶקְלֶה" של הצי המלכותי הבריטי. היא תוכננה על ידי סר הנרי פיק, ונבנתה במספנת הצי בפמברוק דוק שבויילס ב-1826. האונייה נקראה על שמו של "אֶרֶבּוּס" ("הַמַחְשָׁךְ") מן המיתולוגיה היוונית, בנם של כאוס וניקס. "ארבוס" ו"טרור" היו שתי אוניות המשלחת של ג'יימס קלארק רוס לאנטארקטיקה בשנים 1839–1843. ב-1845 יצאו השתיים למסע נוסף, הפעם לארקטיקה, כאוניות המשלחת של ג'ון פרנקלין. היה זה מסען האחרון. היא ואחותה נלכדו בים הקרח, וב-1848 ננטשו ואבדו. חברי המשלחת מתו כולם ברעב ובקור.

שרידי האונייה נמצאו בשנת 2014.

מקורות

• Bourne, J. (1852). A Treatise on the Screw Propeller: with various suggestions of improvement. London, Longman. Digitized copy in: Books.Google.

קישורים חיצוניים

קובץ:Commons-logo.svg ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• סוכנות הידיעות AP, "אחרי 170 שנה אותה ספינת החוקר פרנקלין". אתר ynet,‏ 9 בספטמבר 2014.
• גיאטרי ויידיאנתן, וושינגטון פוסט, "נפתרה התעלומה: מה קרה לספינות שנעלמו". תרגום לעברית באתר nrg‏ 2 בדצמבר 2016.

הערות שוליים