אובר

אובר
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים גארט קמפ
טראוויס קלניק
סיסמה Where lifestyle meets logistics
תאריך הקמה מרץ 2009
משרד ראשי סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
ענפי תעשייה תחבורה שיתופית
שווי שוק 68 מיליארד דולר (ספטמבר 2016)
עובדים 6,700
www.uber.com
גארט קמפ
טראוויס קלניק

אוּבֶּר (באנגלית: Uber) היא חברה אמריקאית המספקת שירותי תחבורה שיתופית (Ride Sharing) דרך האינטרנט ברחבי העולם. החברה, שמקום מושבה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, מפתחת, משווקת ומפעילה את האפליקציה Uber, המאפשרת יצירת קשר והסעה בתשלום בין נהגים לנוסעים. נכון ל-28 במאי 2016, אובר פעילה ב-449 ערים וב-66 מדינות ברחבי העולם[1], בהן התחבורה השיתופית הוכחה ככלי להפחתת כמות הרכבים על הכביש וצמצום גודש התנועה[2]. מחקרים הראו כי בערים בהן אובר פעילה היא הצליחה להוריד את מחירי הנסיעה ב-25-50 אחוזים[3].

המודל העסקי

המודל העסקי של חברת אובר מתבסס על עקרונות כלכלה משתפת. החברה מפיצה יישום סלולרי המאפשר יצירת קשר בין נהגים לבין נוסעים פוטנציאליים. הטכנולוגיה מאפשרת את החיבור בין הנהגים לנוסעים ומספקת גם את אמצעי התשלום, ובתמורה לכך גובה עמלה יחסית מתוכו.

החברה מציעה שירותים שונים בהם UberX בו הנהגים משתמשים ברכבם הפרטי, UberXL לרכבים פרטיים גדולים, UberBlack למכוניות מהודרות ("לימוזינות"), ו-UberSUV למכוניות שטח גדולות. בשנת 2014 הפעילה אובר לראשונה שירות נסיעות משותפות (Carpooling) תחת השם UberPool, המאפשר לנוסעים בעלי מסלול נסיעה דומה לחלוק רכב ולשלם מחיר מוזל[4]. שירות UberTaxi, הזמין במספר מצומצם של ערים, ובהן תל אביב, מפעיל מוניות מסורתיות.

התשלום, בדומה לזה של מוניות, מבוסס על מרחק וזמן הנסיעה. אובר מעלה בצורה משמעותית, עד פי שבעה, את המחיר בשעות עומס (surge pricing) כדי למשוך נהגים ולהוריד את הביקוש בשעות כאלה, במטרה להגיע לשיווי משקל כלכלי בין ביקוש והיצע[5].

היסטוריה

אובר נוסדה על ידי גארט קמפ (מייסד StumbleUpon) וטראוויס קלניק בשנת 2009, והשירות ניתן בגרסת בטא החל מקיץ 2010. ב-2011 שינתה את שמה מ-UberCab ל-Uber. עד סוף 2011 גייסה החברה כ 44 מיליון דולר.

שווי החברה מוערך (כחברה פרטית, סוף 2015) ב-62.5 מיליארד דולר[6].

במאי 2016 אובר פעלה ב-66 מדינות וב-449 ערים ברחבי העולם. פעילותה של אובר כרוכה בחיכוך רב עם הרשויות במקומות בהן היא פועלת, ובעיקר עם חברות המוניות המסורתיות. הסוגיות העיקריות עליהן קיים דיון הן האם הנהגים המתחברים לאפליקציה של החברה הם שכירים או עצמאיים והאם התחרות שהיא מציבה לנהגי המוניות הוגנת[7][8]. מדינות רבות, בהן ארצות הברית, אוסטרליה ומקסיקו, ערכו התאמות רגולטוריות כדי לאפשר הפעלת תחבורה שיתופית בתחומן באופן חוקי[9]. במקומות אחרים, כמו יוון, ספרד וישראל, ארגוני המוניות ממשיכים להתנגד לשירותי תחבורה שיתופית ולפתיחת השוק לתחרות[10].

באוקטובר 2016 קבע בית דין לעבודה בבריטניה בעקבות עתירה של שני נהגים, כי בין אובר לנהגיה מתקיימים יחסי עבודה, ולפיכך תחויב החברה בתשלום שכר מינימום, שכר בחופשות וזכויות סוציאליות. תביעות דומות מתנהלות כנגד החברה גם במדינות נוספות[11].

לאובר מספר מתחרים בעולם, בהם Didi Chuxing, המתחרה הגדולה של אובר בסין, ו-Lyft בארצות הברית.

ביקורת

הביקורת העיקרית שסופגת החברה מגיעה מהמגזר הפוליטי והעסקי, שתוקפים אותה על כך שהיא גוזלת את פרנסתם של נהגי המוניות, שמשתייכים מסורתית למעמד הנמוך במדינות בהן פועלת אובר. כך למשל, התקיימו מס' הפגנות אלימות של נהגי מוניות כנגד החברה, וממשלת צרפת הטילה על אובר קנסות שונים עקב פעילותה.

ב-2017 הוגשה תביעה נגד החברה, על ידי אישה שטוענת כי נהג של החברה ניסה לפגוע בה. בין טענות התביעה, עולה כי אובר הורידה במתכוון את רמת בדיקות הרקע שהיא עורכת לנהגים, על מנת להגדיל את רווחי החברה, וכתוצאה מכך, אובר לא ידעה או שהעלימה עין מהעסקת עברייני זימה כנהגים.

פעילות אובר בישראל

חברת אובר החלה את פעילותה בארץ בחודש אוגוסט 2014 במטרה להפעיל בישראל לראשונה תחבורה שיתופית, אך טרם יושבה המחלוקת בנוגע להפעלת שירות שיתוף הנסיעות UberX. את ההתנגדות לשירות מוביל ועד נהגי המוניות אשר מתנגד לפתיחת השוק לתחרות[12].

בנובמבר 2014 הוגשה לכנסת הצעת החוק 'חוק תחבורה שיתופית' שיזמו חברי הכנסת בועז טופורובסקי (יש עתיד) ומשה פייגלין (ליכוד). חברי כנסת נוספים שהצטרפו להצעת החוק הם יעקב אשר (יהדות התורה), זבולון כלפה (הבית היהודי), דוד צור (התנועה), אלעזר שטרן (התנועה) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו). הצעת החוק קבעה כי התחבורה השיתופית תאפשר הוזלה מיידית של יוקר מחירי התחבורה בישראל, תפחית את זיהום האוויר, תמנע עומסי תנועה, תאונות ונהיגה בשכרות[13].

בחודש ינואר 2016 עלתה אובר לכותרות בישראל בעקבות ויכוח חריף בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין שר התחבורה, ישראל כץ, על פתיחת שוק המוניות לתחרות, לאחר שראש הממשלה רמז כי כץ מתנגד לתחרות בשל שיקולים פוליטיים ובעקבות לחץ שמפעילים עליו נהגי מוניות החברים במרכז הליכוד[14].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ערים שבהן Uber פועלת ברחבי העולם, www.uber.com
  2. ↑ Judd Cramer and Alan B. Krueger, Disruptive Change in the Taxi Business: The Case of Uber, National Bureau of Economic Research, Working Paper Series 22083, March 2016, DOI:10.3386/w22083
  3. ↑ Voytek, Uberdata: The Hidden Cost of Cabs, Ube Blog, ‏April 11, 2011
  4. ↑ Los Angeles Times, Uber to launch carpooling service in Los Angeles on Thursday, latimes.com
  5. ↑ Chris Nosko et al., The Effects of Uber’s Surge Pricing: A Case Study
  6. ↑ Eric Newcomer EricNewcomer, Uber Raises Funding at $62.5 Billion Valuation, Bloomberg.com
  7. ↑ Labor Department Tries to Clarify Hiring Rules for Gig Economy, Inc.com, ‏2015-07-15
  8. ↑ אלטרואיזם מבחוץ, ניצול מבפנים: הבלוף שמאחורי "כלכלת השיתוף"
  9. ↑ UberX legalised in NSW, taxi drivers to be compensated, ABC News, ‏2015-12-17 (בen-AU)
  10. ↑ למי הבטיח שר התחבורה: "לא תהיה כאן תחרות!" ולמה? | איילה צורף, www.tsoref.com
  11. ↑ עמר כהן, ‏בית משפט בריטי: בין 'אובר' לנהגים מתקיימים יחסי עובד-מעביד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 באוקטובר 2016
  12. ↑ בגלל המוניות: נתניהו וכץ התעמתו, mako, ‏2016-01-24
  13. ↑ זרחיה, צבי (10 בנובמבר 2014). "חוק תחבורה שיתופית: כך תשלימו הכנסה כנהגים בשכר - ותוזילו את עלויות הנסיעה בישראל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2016. 
  14. ↑ זרחיה, צבי (24 בינואר 2016). "בגלל המוניות: העימות הסוער בין נתניהו לישראל כץ". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2016. 
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.