אודי זהר

אודי זהר
לידה	16 בדצמבר 1955 (65) ירושלים
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת שירות	1974–2004
דרגה	תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד כנף 2 ראש תחום אמצעים מיוחדים במטכ"ל
מלחמות וקרבות
מבצע ליטני   מלחמת לבנון
עיטורים
פרס בטחון ישראל
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל רשות התעופה האזרחית, יו"ר ומנכ"ל כים ניר

יהודה (אודי) טביב זהר (נולד ב-16 בדצמבר 1955) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, שירת כטייס ומפקד בחיל האוויר, זוכה פרס בטחון ישראל. לאחר שירותו הצבאי כיהן כמנכ"ל הראשון של רשות התעופה האזרחית. מ-2012 מכהן כמנכ"ל חברת התעופה כים ניר.

חייו

זהר נולד בירושלים, למד בפנימייה החקלאית-טכנולוגית יד-נתן שבגליל המערבי. ב-1974 התגייס לצה"ל, וסיים קורס טיס ב-1976. שירת בטייסת העמק בבסיס רמת דוד, תחילה כטייס סקייהוק ולאחר הסבה כטייס כפיר. הוא השתתף במבצע ליטני בתקיפת מטרות בדרום לבנון. בדצמבר 1978 מונה למדריך בבית הספר לטיסה והיה חבר בצוות האווירובטי של חיל האוויר. ב-1981 הצטרף לטייסת 133, עבר הסבה למטוסי F-15 איגל ולחם עמה במלחמת לבנון הראשונה.

בהמשך שירת כסמ"ט ב' וכסמ"ט א' בטייסת 149 (מטוסי כפיר) בבסיס עובדה וכסמ"ט א' בטייסת חוד החנית (F-15) בתל נוף. במאי 1986 השתחרר משירות קבע. הוא עבד שנתיים בתחום השיווק באלביט מערכות וחזר לצה"ל כמפקד טייסת ראשוני בבית הספר לטיסה, לאחר סיום קורס פיקוד ומטה מונה למפקד טייסת מתקדם בבית הספר לטיסה. בשלב זה התפרצה אצלו מחלת הסוכרת והוא עבר הסבה לנווט בהצבת חירום בטייסת חוד החנית. מילא תפקידי פיקוד ומטה בחיל האוויר, מונה למפקד כנף 2 בדרגת אלוף-משנה ולראש תחום אמצעים מיוחדים במטכ"ל בדרגת תת-אלוף. השתחרר משירות הקבע ב-2004, ב-2003 זכה בפרס בטחון ישראל על חלקו בפיתוח מערכת מסווגת.

ביוני 2004 מונה לראש מנהל התעופה האזרחית^[1] וארגנה מחדש כרשות רגולטורית עצמאית בשם רשות התעופה האזרחית. בתקופת כהונתו קידם את תקנות התעופה הספורטיבית בישראל ומיסד את תחום כלי הטיס הבלתי מאוישים.^[2] הוא תמך במדיניות של ליברליזציה מבוקרת בתחום התחרות בין חברות התעופה ולא במדיניות של שמים פתוחים. הוא כיהן בתפקיד עד מאי 2008, לאחר שהחליט לא להמשיך בכהונתו בין השאר לאור חילוקי דעות עם השר הממונה שאול מופז ומנכ"ל משרד התחבורה.^[3]

כיהן כיו"ר קלוב התעופה לישראל. במרץ 2012 מונה ליו"ר חברת התעופה כים ניר העוסקת בריסוס ובכיבוי אווירי.^[4] ובספטמבר 2012 מונה למנכ"ל החברה.

בעל תואר ראשון מאוניברסיטת אובורן בארצות הברית, תואר שני ביחסים בינלאומיים ומינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.^[5]

נשוי לבינה ואב לארבעה, ב-2010 נהרגה בתאונת דרכים בתו מיכל ששירתה כקצינה בחיל השלישות.^[6]

קישורים חיצוניים

• ‫דליה טל, ‏כנפיים קבורות, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2008‬
• אור יעקב, ‏זהר ברקיע, באתר חיל האוויר הישראלי, אוגוסט 2004

הערות שוליים