אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית
אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית היא תחרות בינלאומית שנתית בפיזיקה לתלמידי תיכון. התחרות נערכה לראשונה בוורשה, בירת פולין ב-1967.
כל מדינה המשתתפת בתחרות שולחת משלחת בת חמישה תלמידים ושני מלווים, ורשאית לשלוח משגיחים יחד עם המשלחת. המשלחת נבחרת על ידי תחרויות מקדימות ברמה ארצית. התלמידים נבחנים כיחידים, באמצעות מבחנים תאורטיים ומעבדתיים. בתום התחרות מוענקות מדליות זהב, כסף וארד לתלמידים המצטיינים. ציונים לשבח מחולקים למספר תלמידים נוספים.
אורך הבחינה התאורטית הוא חמש שעות, והיא מורכבת משלוש שאלות. על פי רוב לכל שאלה יש מספר סעיפי משנה. אורך הבחינה המעשית אף הוא כחמש שעות. לעיתים הבחינה המעשית מחולקת לשני חלקים.
היסטוריה
מספר חודשים לפני אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית הראשונה ב-1967, מארגני התחרות שבפולין שלחו הזמנות לכל מדינות מרכז אירופה. בולגריה, צ'כוסלובקיה, הונגריה ורומניה נענו להזמנה (5 מדינות, כולל פולין המארגנת). כל מדינה שלחה נבחרת בת 3 תלמידי תיכון, ומלווה אחד. אופי התחרות נקבע על פי כללי שלב הגמר של אולימפיאדת הפיזיקה הפולנית: היום הראשון מוקדש לשאלות תאורטיות וביום השני לביצוע ניסוי. הבדל אחד בין התחרות הבינלאומית לזו הפולנית הוא בכך שהתלמידים היו צריכים להמתין עד לבדיקת תשובותיהם. בזמן הבדיקה התלמידים נסעו לסיור בקרקוב וגדנסק. בתחרות הראשונה התלמידים נדרשו לענות על ארבע שאלות תאורטיות, ואחת ניסויית.
האולימפיאדה השנייה אורגנה על ידי פרופסור קונפלבי בבודפשט, בירת הונגריה בשנת 1968. בשנה זו השתתפו 8 מדינות בתחרות. למדינות שהשתתפו שנה קודם הצטרפו גרמניה המזרחית, ברית המועצות ויוגוסלביה. גם הפעם כל מדינה שלחה שלושה תלמידי תיכון ומלווה אחד. זמן מה לפני התחרות השנייה, יוסדו החוקים והכללים של החוקים באופן מפורש. המסמכים אושרו על ידי מלווי המשלחות מספר חודשים אחרי התחרות בפגישה שערכו בצ'כוסלובקיה.
האולימפיאדה אורגנה בפעם השלישית על ידי פרופסור קוסטיאל בברנו שבצ'כוסלובקיה ב-1969. כל מדינה שלחה חמישה תלמידי תיכון ושני מלווים. התחרות בברנו נעשתה בהתאם לכללים שגובשו מספר חודשים קודם לכן.
בפעם הרביעית, האולימפיאדה התקיימה במוסקבה, בירת ברית המועצות ב-1970. כל מדינה מהמדינות המשתתפות יוצגה על ידי שישה תלמידים ושני מלווים. בשנה זו הוכנסו שינויים קלים לתקנון התחרות.
מאז הפעם החמישית שהתחרות התקיימה בסופיה, בירת בולגריה ב-1971, ועד היום, כל קבוצה מנתה חמישה תלמידים ושני מלווים. התחרות לא התקיימה ב-1978 וב-1980, בגלל כניסתן של מדינות מערביות לתחרות. המדינה הקפיטליסטית הראשונה שהשתתפה בתחרות הייתה מערב גרמניה. הוצעה האפשרות שלסירוגין התחרות תאורגן על ידי מדינות הגוש המזרחי והמערבי. אולם מספר מדינות מערביות דחו את ההצעה. מדינות הגוש המזרחי סירבו לארגן את התחרות ב-1978 וב-1980. ב-1982 התחרות חזרה להתקיים במתכונת שנתית, משום שהצטרפו מספיק מדינות מערביות לחלוק את עול הארגון. כיום, רשימת המדינות המארחות נקבעת מבעוד מועד. לאחר הצטרפות מדינה חדשה לתחרות, עליה להודיע תוך שלוש שנים על מוכנותה לארח את האולימפיאדה. לאחר הודעה זו, המדינה נכנסת לרשימת המתנה, שאורכה מספר עשרות שנים. מדינה אשר לא תעשה כך, תושעה מהתחרות באופן זמני. צרפת הושעתה באופן זה בשנת 2000.
מבנה התחרות
התחרות מתבצעת בשני ימים. יום אחד מוקדש לשאלות תאורטיות (שלוש שאלות המכסות לפחות ארבעה נושאים אשר נלמדים בבית ספר תיכון). מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 30. יום נוסף מוקדש לשאלות ניסוייות (שאלה אחת או שתיים). מספר הנקודות המרבי בחלק זה הוא 20. בין שני ימים אלו יש לפחות יום אחד של מנוחה. שני המבחנים אורכים כחמש שעות כל אחד. המשתתפים הם תלמידי תיכונים, אך לא תלמידי מכללות או אוניברסיטאות. לרוב כל קבוצה מורכבת מחמישה תלמידים, ושני מלווים.
כמות הנקודות המינימלית הנדרשת על מנת לזכות במדליות אולימפיות או ציון לשבח נקבעת על ידי המארגנים בהתאם לחוקים הקבועים. לפני כמה שנים חל שינוי בתקנון, וכעת חלוקת המדליות היא: מדליית זהב מוענקת ל-8% המשתתפים הראשונים, על פי דירוג הנקודות. מדליית כסף או זהב מוענקת ל-25% הראשונים. מדליה אולימפית מוענקת ל-50% הראשונים. ציון לשבח או מדליה אולימפית מוענקים ל-67% הראשונים. יתר המתחרים מקבלים תעודות השתתפות. המתחרה בעל הציון הגבוה ביותר זוכה בפרס מיוחד, בנוסף למדליית הזהב.
התחרות בישראל
תהליך המיון של נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית (ולאסייתית) נמשך כשנה. משתתפים בו בעיקר תלמידי כיתות י' ויא'. השלב הראשון מורכב ממבחן בן 22 שאלות סגורות. בשלב זה משתתפים מדי שנה כ-4000 תלמידי פיזיקה מרחבי הארץ. כ-300 מהתלמידים שהשתתפו בשלב הראשון ממשיכים אל השלב השני. השלב השני מורכב ממבחן עם 15 שאלות סגורות, ומשתי שאלות פתוחות. השאלות מכילות ידע והבנה פיזיקלית מעל רמת הבגרות בתיכון. השלב השלישי מתקיים בחופשת הקיץ באוניברסיטת בן-גוריון (החל משנה 2018) עד 2018 נערך בטכניון. במחנה ההכנה, התלמידים לומדים בצורה אינטנסיבית שלל נושאים בפיזיקה, כהכנה לאולימפיאדות ברמה אקדמית הרבה מעבר לתיכון. במהלך המחנה מתקיימים מדי יום מבחן ומעבדה. מתוך ה-30 עוברים כ-15 לשלב הרביעי. ה-15 הנותרים עוברים שלב של למידה עצמית, תוך הגשת תרגילים ועבודות במתכונת שבועית לצוות האולימפיאדה המורכב ברובו ממשתתפי אולימפיאדה בעבר, בנוסף לכל תלמיד מוצמד מדריך אישי העוזר לו באופן פרטני במקרה הצורך. בחופשת פסח מתקיים מחנה נוסף, שבו נבחרים 8 תלמידים המצטיינים שייצגו את ישראל באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית, שמתקיימת באביב (זהה באופייה לאולימפיאדה הבינלאומית). לאחר שהנבחרת שבה מהאולימפיאדה האסייתית, נבחרים חמישה תלמידים שיסעו לאולימפיאדה הבינלאומית, שמתקיימת בקיץ. כך, לאחר למעלה משנה של מיונים, נבחרים הנציגים של ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית.
השתתפות ישראל באולימפיאדות
ישראל השתתפה לראשונה באולימפיאדה הבינלאומית ה-25 שהתקיימה בסין בשנת 1994.
ישראל אירחה את האולימפיאדה הבינלאומית בפיזיקה בשנת 2019.[1]
עד כה זכתה ישראל ב-11 מדליות זהב באולימפיאדה הבינלאומית, שהושגו על ידי:
- אריאל אמיר (1999)
- איתמר חסון (2009)
- גל דור (2011)
- אסף רוזן (2011)
- דן קרלינר (2013)
- גיא סגל (2014)
- יונתן הדס (2017)
- יונתן הדס (2018)
- איל וולך (2018)
- איל וולך (2019)
- אביב טילינגר (2019)
בנוסף, באולימפיאדת הפיזיקה האסייתית זכו יעקב ניימן (2003), גל דור (2011) ואביב טילינגר (2019) במדליות זהב.
רשימת המדינות המארחות
.svg.png.webp){kind=small}
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית
- אתר אולימפיאדת הפיזיקה הישראלית
- אתר רשימת הזוכים באולימפיאדת הפיזיקה הישראלית
- רשימת הזוכים עד לשנת 2010:
- אתר 1998 IPhO
- אתר 1999 IPhO
- אתר 2000 IPhO
- אתר 2002 IPhO
- אתר 2003 IPhO
- אתר 2004 IPhO
- אתר 2005 IPhO
- אתר 2006 IPhO
- אתר 2007 IPhO
- אתר 2008 IPhO
- אתר 2009 IPhO
- אתר 2010 IPhO
- אתר 2011 IPhO
- אתר 2012 IPhO
- אתר 2013 IPhO
- אתר 2019 IPhO
הערות שוליים
- ↑ הצלחה לנבחרת ישראל באוליפיאדת הפיזיקה בת"א: חמש מדליות: 2 זהב, 2 כסף וארד, "הידען", 15 ביולי 2019
רישיון cc-by-sa 3.0