אורי (קנטון)
| ||||||||||||||||||||
אורי (בגרמנית: Uri, להאזנה (מידע • עזרה)) הוא קנטון במרכז שווייץ, והוא אחד מעשרים וששה הקנטונים של שווייץ. בשטח הקנטון נמצא נהר רויס שבין מעבר סנקט גוטהרד וימת ארבעת הקנטונים. האוכלוסייה בקנטון היא קתולית, השפה המדוברת היא גרמנית ואוכלוסייתו מונה כ-36,000 תושבים (נכון ל-2013).[1]
גאוגרפיה
הקנטון ממוקם במרכז המדינה. אדמות הקנטון הן עמק הנהר רויס וגדותיו העיקריות של הנהר. השטח הכולל של הקנטון הוא 1,077 ק"מ². יערות מכסים שטח ניכר מהקנטון.
היסטוריה
אורי מוזכר לראשונה ב-732 כשייך לרייכנהאו. ב-853 הוא ניתן למנזר בציריך על ידי לואי הגרמני.
נהוג לחשוב שהשם "אורי" בא מהמילה הגרמנית העתיקה ל"שור בר" ("אורוקס" - Aurochs, Ur או Urus). השערה זו נתמכת על ידי העובדה שבסמל המסורתי של הקנטון מוצג ראש של שור.
ב-1243 למחוז הייתה חותמת ידועה. עד 1274, רודולף מבית הבסבורג הכיר בפריבילגיות האלו. אורי הוא אחד משלושת הקנטונים המקוריים בשווייץ, שראשיו חתמו על מכתב האיחוד ב-1291. ב-1386 אורי השתתף בניצחון על האוסטרים בסמפך. כתוצאה מכך סיפח אורי את שטחי "אורסרן" ב-1410.
הקנטון שרד את הרפורמציה ונשאר קתולי. בזמן הרפובליקה ההלבטית היה אורי חלק מארבעת חלקי הקנטון "ולדשטטן" (Waldstätten). לאחר מכן, ב-1803, קיבל אורי חזרה את עצמאותו. כל ניסיונות של שינוי דתי או חוקתי נדחו.
פוליטיקה
החוקה הנוכחית נוצרה ב-1888, ושונתה ב-1929 כשהקונגרס הפתוח נוסד. בירת הקנטון היא אלטדורף.
כלכלה
השדות המעובדים של הקנטון ממוקמים בבקעת נהר הרויס. ישנם שדות מרעה במדרונות התחתונים של ההרים. מכיוון שרוב השטח הוא הררי, הוא אינו טוב לעיבוד. באלטדורף יש מפעלים לייצור כבלים וגומי.
תיירות היא מקור הכנסה חשוב בקנטון אורי. רשת מצוינת של כבישים תיירותיים מצויה בהרים.
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של הקנטון
- הסטטיסטיקה הרשמית
- אורי, באתר המילון ההיסטורי של שווייץ, בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית
הערות שוליים
- 1 2 מידע עבור קנטון אורי, אתר משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ.
| הקנטונים של שווייץ | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0