אותו
| אותו Marcus Salvius Otho Caesar Augustus | ||
|---|---|---|
 | ||
| פסל ראש וחזה של הקיסר אותו | ||
| שם מלא | מרקוס סלביוס אותו קיסר אוגוסטוס | |
| מדינה | האימפריה הרומית | |
| לידה | 28 באפריל 32 פרנטיום (פרוזינונה המודרנית באיטליה) | |
| פטירה | 16 באפריל 69 (בגיל 36) בריקסלום (ברשלו המודרנית באיטליה) | |
| בת זוג | פופיאה סאבינה | |
| קיסר האימפריה הרומית ה-7 | ||
| תקופת כהונה | 15 בינואר 69 - 16 באפריל 69 (13 שבועות ויום) | |
| הקודם בתפקיד | גלבה | |
| הבא בתפקיד | ויטליוס, מפקד חילות האימפריה הרומית בגרמניה תחתית. | |
| מושל לוסיטניה | ||
| תקופת כהונה | 58 - 68 (כ־10 שנים) | |
מַרְקוּס סַלְבִיוּס אוֹתוֹ (שם לטיני מלא:Marcus Salvius Otho Caesar Augustus; 28 באפריל 32 - 16 באפריל 69) היה קיסר רומא מ-15 בינואר עד 16 באפריל בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.
בנעוריו אותו היה פרוע ובזבזן, היה ממקורבי הקיסר נירון שהיה ידוע אף הוא כאדם תאוותן.
בלוסיטניה התחבר אותו אל גלבה, מושל היספניה טארקוננסיס השכנה, אשר תכנן להחליף את נירון כקיסר. לאחר התאבדותו של נירון והחלפתו בידי גלבה בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים (בה משלו בזה אחר זה גלבה, אותו, ויטליוס ואספסיאנוס), קיווה כי גלבה, שהיה בשנות השבעים לחייו, יאמצו לבן וליורש. תקוות אלו נכזבו, וגלבה אימץ את לוקיוס קלפורניוס פיסו.
אותו הציע לחיילי המשמר הפריטוריאני, אשר היו מאוכזבים מקמצנותו של גלבה, שכר נאה אם יצטרפו לקשר וידיחו את גלבה. ארבעה ימים לאחר אימוץ פיסו הורה על רציחת גלבה ופיסו, והכריז על עצמו בפני הסנאט כקיסר.
מיד עם הגיע השמועה על מות גלבה, מרדו הלגיונות הרומיים בגרמניה, והכריזו על מפקדם ויטליוס כקיסר. אותו פתח במערכה צבאית. בתחילה ניצח בכמה קרבות, אך צבאו הובס בקרב מכריע שנערך ליד בטריאקום, בצפון איטליה. למחרת התבוסה, ב-16 באפריל 69, התאבד אותו, על מנת שלא לגרור את רומי למלחמת אזרחים ארוכה ומיותרת.
ההיסטוריון הרומי סויטוניוס ציין את התאבדותו של אותו כמופת להתנהגות ראויה, לפי תורת הסטואה והדאגה לחיי אדם ושלום האימפריה כאחד. עם זאת יש לזכור כי אביו של סויטוניוס שימש בתפקיד טריבון בצבאו של אותו.
לקריאה נוספת
- משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
- אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
- גאיוס סויטוניוס טרנקוילוס, חיי שנים עשר הקיסרים תרגום ד"ר אלכסנדר שור, הוצאת מסדה 1977.
קישורים חיצוניים
רישיון cc-by-sa 3.0