איזהו מקומן

איזהו מקומן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה "איזהו מקומן" על שם מילות הפתיחה של הפרק: "איזהו מקומן של זבחים".

תוכן הפרק

הפרק, כשמו, עוסק בהליך הקרבת הקרבנות לסוגיהם השונים ובמקום ההקרבה, ובקרבנות הנאכלים, גם במקום האכילה ובזמנה.

המשנה הראשונה עוסקת בפר ושעיר של יום הכיפורים, זו שלאחריה בשאר החטאות הפנימיות, ולאחר מכן חטאת (חיצונית), עולה, אשם ושלמי ציבור, תודה ואיל נזיר, שלמים, בכור, מעשר וקרבן פסח. על כל קרבן מפורטים (לא כל הפרמטרים מופיעים בכל הקרבנות): היותו קדשי קדשים או קדשים קלים, מקום שחיטתו וקבלת דמו, צורת זריקת הדם, שפיכת שיירי הדם ודיני אכילת הקרבן.

פר ושעיר של יום הכיפורים פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים חטאת עולה שלמי ציבור ואשמות תודה ואיל נזיר שלמים בכור בהמה טהורה מעשר בהמה קרבן פסח
קדשי קדשים שחיטה וקבלת דם בצפון V V V V V
קדשים קלים שחיטה וקבלת דם בכל העזרה V V V V V
זריקת דם בין הבדים V
זריקת דם על הפרוכת ועל מזבח הזהב V V
זריקת דם על ארבע קרנות המזבח החיצון V
זריקת מתנות על שתי קרנות מזבח החיצון[1] V V V V
מתנה אחת כנגד היסוד V V V
שרפה בבית הדשן V V
אכילה בעזרה לכהנים זכרים בכל צורת הכנה ליום ולילה עד חצות V V
אכילה בכל העיר לכל אדם בכל צורת הכנה ליום ולילה עד חצות[2] V
אכילה בכל העיר לכל אדם בכל צורת הכנה לשני ימים ולילה אחד[2] V V רק לכהנים V
אכילה מיוחדת V[3]

הרמב"ם פסק להלכה את כל ההלכות בפרק, מלבד הלכה אחת בהלכות קרבן פסח (שזמן אכילתו הוא רק עד חצות כדעת ר' אלעזר בן עזריה, והלכה כחכמים שבדיעבד ניתן לאכלו כל הלילה[4]).

הפרק בתפילה

הפרק נאמר כחלק מפרשת הקרבנות לפני תפילת שחרית. הגמרא במסכת ברכות אומרת שיש להתפלל לאחר אמירת "הלכה פסוקה", ולכן כתב ר' יוסף קארו בבית יוסף[5] שמכיוון שבכל פרק זה אין מחלוקת, בחרו לומר פרק זה. נפסק בשולחן ערוך[6] שכדי שכל אדם יזכה ללמוד בכל יום מקרא, משנה ותלמוד, אומרים בכל יום לפני התפילה את פרשת התמיד (ועמה פרשיות נוספות), לאחריה פרק זה, ואחר כך את ברייתא דר' ישמעאל (ברייתא המפרטת את 13 המידות שהתורה נדרשת בהן).

טעם נוסף לאמירת פרק זה דווקא, הוא שישנה מסורת שמשניות אלו הם הלכה למשה מסיני והם בדיוק בלשון שאמר משה רבנו[7]. הבסיס למסורת זו הוא בכך שמקום האכילה של קדשי קדשים, שהוא בעזרה בלבד, מתואר במשנה כ"לפנים מן הקלעים". הקלעים, הם אלו שקבעו את גבולות חצר המשכן במשכן שבמדבר, ולכן יש אומרים שזהו סימן שהפרק הוא מתקופה זו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

טקסט הפרק בויקיטקסט

הערות שוליים

  1. ↑ אחת בפינה המזרחית צפונית של המזבח ואחת בפינה המערבית דרומית
  2. 1 2 המורם מהם (החלקים מהקרבן שניתנים לכהן) כיוצא בהם (באותם דיני אכילה) אלא ששיך לכהנים ולכן נאכל לכהנים לנשיהם לבניהם ולעבדיהם
  3. ↑ הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות , ואינו נאכל אלא למנוייו, ואינו נאכל אלא צלי.
  4. ↑ משנה תורה, הלכות קרבן פסח, פרק ח' הלכה ט"ו
  5. ↑ אורח חיים, סימן נ'
  6. ↑ שם
  7. ↑ תפארת ישראל על משנה ג' אות כ"ד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.