אילנה טננבאום

אילנה טננבאום (נולדה בחיפה ב-1955) היא אוצרת עצמאית, כלת פרס האוצר מטעם משרד התרבות לשנת 2007.

ביוגרפיה

לטננבאום תואר ראשון באמנות חזותית מהקולג' לאמנות של סידני, אוניברסיטת סידני, אוסטרליה; ותואר שני בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתחילת דרכה הייתה אמנית מיצגים. היא הגיעה לעסוק באוצרות בעקבות עבודה כאסיסטנטית בסטודיו בורוכוב ובמוזיאון ישראל.[1]

בין השנים 1995–2014 עבדה כאוצרת במוזיאון חיפה לאמנות: ב-1995–2004 הייתה אוצרת אמנות עכשווית ואוצרת המחלקה לווידאו, צילום ומדיה חדשה במוזיאון זה, ובשנים 2004–2011 הייתה אוצרת ומנהלת המרכז למדיה חדשה. ב-2013–2014 הייתה אוצרת מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית,[2] וב-2014–2015 כיהנה כאוצרת הגלריה העירונית כפר סבא.

ב-2007 קיבלה את פרס האוצר של משרד התרבות, בעקבות סדרת התערוכות "וידאוסטוריה" שעוסקת בתולדות הדימוי המוקרן באמנות הישראלית ובהקשרו הבינלאומי. מנימוקי השופטים לזכייה: "התערוכה חשובה במיוחד לאור העובדה שדווקא חקר ההיסטוריה הקרובה של שנות ה-60 וה-70 הוא חוליה חלשה יחסית בהיסטוריוגרפיה של התרבות הישראלית".[3]

טננבאום אצרה תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, השתתפה בוועדות שיפוט חשובות, הרצתה באוניברסיטאות, ופרסומים רבים שלה הופיעו בעיתונות, בכתבי עת לאמנות, בקטלוגים, בספרים ובדפי תערוכה רבים.

עסקה גם בהוראה: בשנים 2005–2006 לימדה בבצלאל, אקדמיה לאמנות ולעיצוב, ביחידה להיסטוריה ותאוריה. ב-2008–2009 לימדה במסלול אוצרות לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון, ובשנים 2011-2014 לימדה במסלול אוצרות לתואר שני באוניברסיטת חיפה. לימדה גם באוניברסיטה הפתוחה ובקמרה אובסקורה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ טלי כהן גרבוז, מאה ושמונים מעלות, באתר ynet, 9 ביולי 2008
  2. ↑ אילנה טננבאום, באתר "TheArtLab"
  3. ↑ דנה גילרמן, אילנה טננבאום וד"ר ג'ון וסטנהול זכו בפרס האוצר מטעם משרד התרבות, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2006
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.