אירוס הנגב
| אירוס הנגב | ||
|---|---|---|
 | ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה | צומח | |
| מערכה | בעלי פרחים | |
| מחלקה | חד פסיגיים | |
| סדרה | אספרגאים | |
| משפחה | אירוסיים | |
| סוג | אירוס | |
| מין | אירוס הנגב | |
| שם מדעי | ||
 | ||
אִירוּס הַנֶּגֶב או אִירִיס הַנֶּגֶב (שם מדעי: Iris mariae) הוא מין צמח בסוג אירוס בתת-הסוג אירוס (Iris Iris) בסקציה אירוסי ההיכל (אונקוציקלוס - oncocyclus).
אירוס הנגב תואר בשנת 1891 על ידי הבוטנאי ויליאם בארבי (Barbey).
מאפיינים
אירוס הנגב גדל בחולות מרכז ומערב הנגב עד אל עריש בחצי האי סיני, והוא אנדמי לאזור. זהו המין הדרומי והמדברי ביותר בקבוצת אירוסי ההיכל. הצמח נמוך, העלים מכחילים, צרים וכפופים. גובה גבעול הפריחה הוא 35-10 סנטימטרים. גודל הפרח עד 12 סנטימטרים, וצבעו סגול בגוונים שונים. עלי העטיף החיצוניים כהים מהפנימיים, ובבסיסם כתם כהה. השערות בתוך הפרח אינן צהובות כמו באירוסי היכל אחרים אלא שחורות או סגולות. הפריחה בפברואר-מרץ בהתאם למזג האוויר. קני השורש האדמדמים מתפשטים ויוצרים קבוצות של עשרות פרחים.
הצמח לא נמצא בשטח של שמורת טבע ולכן נפגע עקב עקירה בידי אנשים ופעולות פיתוח שונות. כמו כן דורבנים נוהגים לחפור ולאכול את קני השורש של הצמח.
לקריאה נוספת
- מיכה לבנה, לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל, כרך א', עורך: עזריה אלון, מדינת ישראל - משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994
קישורים חיצוניים
- אירוס הנגב, באתר "טיולי"
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0