אלון אלטרס
אין תמונה חופשית
אלון אלטרס (נולד ב-1960) הוא סופר, משורר ומתרגם ישראלי.
אלטרס נולד ביפו בשנת 1960, להורים יוצאי רומניה. הוא למד רומנית בבית הוריו[1] ופנה ללימודי איטלקית, בהתבססו על הדמיון בין שתי השפות. ב-1992 החל ללמד ספרות כללית באוניברסיטת תל אביב ושנה לאחר מכן זכה אלטרס בפרס "סופר- מורה" מטעם משרד החינוך[2]. הוא זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2001, ופרס שר התרבות האיטלקי ב-2003 על תרומתו להפצת הספרות האיטלקית בישראל[1]. כתב חמישה רומנים וארבעה ספרי שירה. זכה במענק פיתוח לכתיבת תסריט לפי הרומן השני שלו, 'השמלה השחורה של אודליה', מטעם המיזם לפיתוח תסריטים של קרן דן דוד. הוא מתרגם בעיקר מאיטלקית
אלטרס נשוי ואב לבן ובת. הוא חי באיטליה ובישראל ומלמד באיטליה באוניברסיטת סיינה[3].
ספריו
רומנים
- הנקמה של מאריצ'יקה (זמורה-ביתן, 1999)
- השמלה השחורה של אודליה (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2002)
- זה הילד שלנו (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2008)
- כשנשארנו לבד (זמורה-ביתן, 2012)
- נוודי הצוללות (כנרת-זמורה-דביר, 2018)
שירה
- אקלים הבית (עכשיו-סתוית, 1982)
- בתים באי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985)
- האש המעדנת (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990)
- קפיצת הדרך (זמורה, ביתן, 1996)
מתרגומיו
- אוקיינוס ים - אלסנדרו בריקו (כנרת, 2002)
- העיר והבית - נטליה גינצבורג (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1998)
- לא עכשיו, לא כאן - ארי דה לוקה (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2005)
- הזקן והים - ארנסט המינגוויי (הוצאת ידיעות אחרונות, 2005)
- ימי הנטישה - אלנה פרנטה (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2007)
- אהבה מטרידה - אלנה פרנטה (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2009)
- הסייח השחור - אנה סואל (הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה, מודן ואוקיינוס, 2011)
- החברה הגאונה (חלק ראשון בסדרת "הרומאנים הנפוליטניים") - אלנה פרנטה (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2015)
- הסיפור של שם-המשפחה החדש (חלק שני בסדרת "הרומאנים הנפוליטניים") - אלנה פרנטה (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2016)
- הסיפור של מי שברחו ומי שנשארו (חלק שלישי בסדרת "הרומאנים הנפוליטניים") - אלנה פרנטה (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2017)
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של אלון אלטרס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אלון אלטרס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אלון אלטרס, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אלון אלטרס, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של אלון אלטרס, באתר "סימניה"
- תרגומיו של אלון אלטרס בסדרת הספריה החדשה
- אלון אלטרס, פרק 1 || כשנשארנו לבד, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2012
- אריק גלסנר, ביקורת על "זה הילד שלנו", מעריב, פברואר 2008
- גילי איזיקוביץ, הסופר והמתרגם אלון אלטרס: "ספרות פופולרית יכולה להיאבק בהכחשת שואה", באתר הארץ, 4 במרץ 2018
- דליה קרפל, "מחזיר אהבות קודמות", הארץ, 8 במאי 2002 (עודכן ב-17 באוגוסט 2011),
הערות שוליים
- 1 2 שווימר, יותם (2012). "אלון אלטרס: "אנחנו כותבים מיילים, ואז ספר"". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 בפברואר 2018.
- ↑ אלון אלטרס, cms.education.gov.il
- ↑ אלון אלטרס, library.osu.edu
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.