אליהו בית צורי
| אליהו בית צורי | ||
|---|---|---|
 | ||
| אליהו בית צורי | ||
| לידה | 10 בפברואר 1922 תל אביב | |
| פטירה | 22 במרץ 1945 (בגיל 23) קהיר | |
| סיבת המוות | הוצא להורג | |
| השתייכות |  | |
אֵלִיָּהוּ בֵּית צוּרִי (10 בפברואר 1922 - 22 במרץ 1945) היה לוחם לח"י, מעולי הגרדום.
ביוגרפיה
אליהו בית צורי נולד בתל אביב לאסתר ומשה. למד בגימנסיה "בלפור" בתל אביב. דרך ידידו עוזי אורנן הכיר את אחיו של עוזי, המשורר יונתן רטוש, והושפע מדעותיו. בשנת 1940 החל ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, אך הפסיק לימודיו עקב חוסר יכולת לממנם. למד מדידות והחל לעסוק בכך במשרד פרטי בתל אביב. בשנת 1937 הצטרף לאצ"ל, ובעת הפילוג באצ"ל, בשנת 1940, עבר ללח"י והשתתף בפעולותיו.
ההתנקשות בלורד מוין
יחד עם לוחם לח"י נוסף, אליהו חכים, השתתף בית צורי בהתנקשות ששמה קץ לחיי הלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שמקום מושבו היה בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת שנמלטו באופניים ממקום ההתנקשות, הועמדו לדין בפני בית דין צבאי מצרי, נדונו לעונש מוות והוצאו להורג בקהיר ב-22 במרץ 1945 בעודם שרים את "התקווה".
חכים ובית צורי נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. ב-22 ביוני 1975, ביוזמתו של חבר הכנסת יצחק שמיר,[1] שהכיר את השניים ושלח אותם למשימה, הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם חילופי שבויים עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל.
על שמו נקראו רחובות באחדות מערי ישראל (ירושלים, באר שבע, תל אביב - יפו, וזכרון יעקב).
בתרבות
לכבודם של אליהו חכים ואליהו בית צורי נכתב השיר שני אליהו.
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של אליהו בית צורי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- אליהו בית צורי, באתר הלח"י
- יוסף נדבה, חכים ובית צורי, באתר "דעת"
- שמעון כהן, רימה לא שלטה בגופות עולי הגרדום, באתר ערוץ 7, 18 באפריל 2005
- שיר "שני אליהו", אתר בית"ר
- יוסף עברון, סיכול הפעולה הנועזת לחטיפת הנציב, באתר ערוץ 7, 6 באפריל 2011
- משה בן-שאול, מעלות לוחמים - עשרים ושלשה פרקי לוחמים, הוצאת הדר, 1967, עמודים 84-94
הערות שוליים
- ↑ חיים משגב, שיחות עם יצחק שמיר, ספרית פועלים, עמוד 41
| עולי הגרדום | |
|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0