אליהו כרמיאלי
| אליהו כרמיאלי | ||
|---|---|---|
| לידה | 1893 אוקראינה | |
| פטירה | 30 ביוני 1960 (בגיל 67 בערך) עמק יזרעאל | |
| השכלה | חלוץ | |
| עיסוק | ראש גוש היישובים יזרעאל | |
| ראש מועצה אזורית "יזרעאל" (לפני שאוחדה עם מועצה אזורית קישון ליצירת מועצה אזורית עמק יזרעאל) | ||
| תקופת כהונה | 1941 - 1951 (כ־10 שנים) | |
| הקודם בתפקיד | ראשון בתפקידו | |
| הבא בתפקיד | נתן בר שמעון | |
| ראש גוש היישובים יזרעאל | ||
| תקופת כהונה | 1929 - 1941 (כ־12 שנים) | |
| מפקח מזון בתקופת הצנע | ||
אליהו כרמיאלי (1893 - 30 ביוני 1960) חלוץ ואיש ציבור וביטחון ישראלי, שכיהן כראש המועצה האזורית "יזרעאל" (לפני שאוחדה עם המועצה האזורית קישון ליצירת המועצה האזורית עמק יזרעאל בשנים 1941 – 1951[1][2][3].
כרמיאלי נולד באוקראינה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1912. הוא עבד כפועל חקלאי וכשומר ברוחמה, בית שמן ומושבות נוספות. הוא התחתן עם חנה והתגרש ממנה, כשגר במנחמיה.
הוא הצטרף לקיבוץ דגניה ג' ובו למייסדי גניגר. בקיבוץ דגניה ג' הוא גר בצריף עם בנו הפעוט, שנולד ב-1916. בהמשך בנו גודל כילד חוץ בקיבוצים שונים, בלא נוכחות קבועה של אמו או אביו[4]. ב-1928 התחתן אליהו כרמיאלי עם מלכה ונולדו להם שלושה ילדים.
כרמיאלי כיהן משנת 1929 כיושב ראש ועד גוש המושבים, שהבריטים עמדו להכיר בו כמועצת יזרעאל. בעת ההכרה במועצה, ב-1941 הוא מונה לכהן כראש המועצה הראשון שלה. ב-27 בינואר 1942, מליאת המועצה הנבחרת אשררה את המינוי בהצבעה.
בעת שהיה ראש מועצה, היה חבר גם בארגון המועצות האזוריות. בתקופת הצנע היה מפקח על המזון במחוז הצפון[5]. בהמשך חזר לעבוד במזכירות הקבוצה, ופרסם גם מאמרים פובליציסטיים בעיתונות.
כרמיאלי נפטר מהתקפת לב, בבית החולים המרכזי של עמק יזרעאל. הוא הותיר מאחוריו אישה וארבעה ילדים.
הערות שוליים
- ↑ מועצת איזור יזרעאל בראשית צעדיה, דבר, 28 בינואר 1942
- ↑ א. כרמיאלי סיים תפקידו כיו"ר מועצת יזרעאל, על המשמר, 19 בנובמבר 1951
- ↑ אליהו כרמיאלי, דבר, 1 ביולי 1960
- ↑ דף הנצחה לעמיהוד כרמיאלי באתר קיבוץ גניגר
- ↑ אמפיתיאטרון גורן יזרעאל בתל עדשים, הצופה, 6 במאי 1952
| ראשי המועצה האזורית עמק יזרעאל והמועצות שאוחדו ליצירתה | |
|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0