אליקים גצל המילזאהגי

אליקים גצל בן יהודה המילזאהגי (1780 - 17 ביולי 1854), הידוע גם בראשי התיבות ראבי"ה, היה רב וחוקר קבלה יליד פולין שחי בגליציה. הוא היה מחלוצי הגישה הביקורתית במספר תחומים ובעיקר בחקר ספר הזוהר.

ביוגרפיה

אליקים גצל המילזאהגי נולד בעיירה הפולנית סמיאלה למשפחת רבנים המיוחסת לרבנים אפרים זלמן מרגליות ויעקב לורברבוים מליסה. הוא התיישב בגליציה, שם למד אצל המקובל ישראל חריף מסטנוב. הוא שימש תקופה מסוימת כרבה של עיירה קטנה אך פרש מטעמים שאינם ברורים, ומאוחר יותר כמורה וסוחר בלבוב וברודי. בברודי למד בתמיכת יששכר בריש בלומנפלד מברודי שאף סייע בהדפסת ספרו.

אליקים גצל המילזאהגי נפטר בברודי, בכ"א בתמוז ה'תרי"ד, 17 ביולי 1854.

חיבוריו

המילזאהגי חיבר קרוב לשבעים ספרים, בעיקר על תלמוד וקבלה. ספרו היחיד שפורסם היה ספר ראביה[1] (ראשי תיבות של שמו: רבי אליקים בן יהודה המילזאהגי), בו הוא מותח ביקורת על ספרו של יום-טוב ליפמן צונץ, על פיוטי רבי אלעזר בירבי קליר ועל שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). בספר הוא גם מבקר את התומכים בגימטריה, הם לדבריו "מקרה גמור"[2]. כמו כן הוא כתב חיבור על ספרות הקבלה בכלל והספר הזוהר בפרט, כשהוא מתבסס בין השאר על ספר מטפחת ספרים.

הוא כתב גם ספרי פרשנות שלא פורסמו על ספר הזוהר, ספר רזיאל המלאך ופסיקתא דרב כהנא. הוא פרסם בעיתונות היהודית מאמר בגרמנית ובו הוקעה על זיופים לכאורה של החכם הקראי אברהם פירקוביץ'. כמו כן הוא התיר בחיבור בשם "מרכבת אש" נסיעה ברכבת בשבת[3].

לקריאה נוספת

אליקים גצל המילזאהגי, מהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אופן, ה'תקצ"ז-1837. נדפס בחלקו הגדול ב-1834.
  2. ↑ ספר ראביה, דף יז ע"ב-כא ע"ב.
  3. ↑ כתב היד נשלח לשמואל הולדהיים, מראשי הזרם הרפורמי, שהדפיס ממנו בעיתון גרמני-יהודי.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.