אמנון בן-תור

אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה.
תוכלו להשוות את הערך מול הערך המקורי, וכן לצפות בשינויים שבוצעו בו. אתם מוזמנים לשכתב אותו מחדש או לנהל דיון מקדים בדף השיחה.
אמנון בן-תור
לידה 1935 (86 בערך)
ענף מדעי ארכאולוגיה
ארצות מגורים ישראל
תרומות עיקריות
חפירות בתל חצור ובתל יקנעם וסביבתו
תל קשיש

אמנון בן־תור (נולד ב-1935) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום התמחותו העיקרי הוא ארכאולוגיה של המזרח הקדום וארכאולוגיה מקראית. התמחה באומנות הגילוף של תקופת הברונזה, ביחסים בין תרבויות בעת העתיקה (מצרים העתיקה וכנען), ומאז 1990 מתמקד בחקר תל חצור כמפתח לחידות רבות בתחום. הוא היה שותפו של יגאל ידין בחפירות תל חצור וחפר איתו גם במצדה וכתב ספר בנושא[1]. בן-תור מחזיק בהשקפה לפיה הארכאולוגיה מסוגלת כיום למצוא שרידים הממלכה המאוחדת ששלטה על חלקים ניכרים של ארץ ישראל, בניגוד לדעת פרופסורים "מינימליסטיים" כישראל פינקלשטיין, נדב נאמן וזאב הרצוג שעל פי השקפתם אין זאת בכוחה של הארכיאולוגיה כיום. לדעתו הוא סובר כך על סמך פרשנות ארכאולוגית של הממצאים בשטח ולא על סמך אמונה או אידאולוגיה. אביו הוא הגאולוג פרופסור יעקב בן־תור. רעייתו , ד"ר דפנה בן־תור, היא אוצרת תרבות מצרים במוזיאון ישראל.

תולדות חיים וקריירה מדעית

בן-תור הוא יליד ירושלים, השלים תואר ראשון באוניברסיטה העברית ב-1958 ובשנת 1962 השלים תואר שני. בשנים 1966 - 1967 יצא למחקר באוניברסיטת לונדון. בשנת 1969[2] השלים דוקטורט בהדרכתו של יגאל ידין בנושא "בעיות נבחרות בתקופת הברונזה הקדומה שלבים ב'-ג' בארץ ישראל", בהצטיינות יתרה.

בשנת 1969 מונה למרצה באוניברסיטה העברית ומשנת 1984 הוא פרופסור מן המניין. בשנת 1974 שהה באוניברסיטת הרווארד כעמית מחקר במחלקה לארכאולוגיה של המזרח הקרוב. בשנים 1977-1974 היה ראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית ובשנים 1992 - 1996 היה ראש המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטה זו. משנת 1988 הוא מופקד הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל על שם יגאל ידין. במהלך השנים שימש פרופסור אורח בקולג' דרופסי בפילדלפיה (1979), באוניברסיטת מרילנד (1980), באוניברסיטת ייל (1986-1985) באוניברסיטת קולומביה (1991-1992) ובמכון ללימודי יהדות של אוניברסיטת פנסילבניה (1997-1998).

ב-1970 חפר בן-תור בתל ירמות, וב-1971 חפר באזור. יחד עם טרודה דותן חפר בשנים 1971-1972 באתינו (Athienou) שבקפריסין. בשנים 1988-1977 ניהל פרויקט חפירות בתל יקנעם ותל קירי שבקיבוץ הזורע הסמוך. בשנים 1978-1987 ניהל את החפירות בתל קשיש הוא הציע לזהותה עם "דבשת" (ספר יהושע, יט, י-יא). מאז 1990 מנהל את החפירות בתל חצור.

בשנת 2000 קיבל מטעם מוזיאון ישראל את פרס פרשיה שימל על תרומתו לארכאולוגיה של ארץ ישראל.[3]

השקפתו בנוגע לפולמוס על מגבלות כוחה של הארכאולוגיה

רקע

ב-29 באוקטובר 1999 התפרסמה במוסף "הארץ" כתבת-שער נרחבת, הכתבה הביאה לידיעת הציבור הרחב את עמדתם של ארכאולוגים בכירים כישראל פינקלשטיין, נדב נאמן וזאב הרצוג לפיה אין בכוחה הדל של הארכאולוגיה למצוא שרידים של ממלכה מאוחדת בראשות בית דוד, ששלטה הן על יהודה והן על השומרון והגליל, וכן שרידים של היותה ממלכה אימפריאלית כמתוארת בספר שמואל ובספר מלכים (הדברים התפרסמו בהרחבה ב-2003 בספר "ראשית ישראל").[4] בעקבות פרסום כתבה זו והפולמוס הציבורי שעוררה יזמו מרכז דינור של האוניברסיטה העברית ויד יצחק בן צבי כנס. ההרצאות שנישאו בכנס רוכזו בספר שיצא בהוצאת יד יצחק בן צבי ב-2001‏[5]. אמנון בן-תור היה בין הנואמים בכנס, אשר הגנו על העמדה שהפרשנות הארכאולוגית המדעית של הממצאים מצביעה דווקא כי יש בכוחה של הארכאולוגיה למצוא שרידים של הממלכה המאוחדת ביהודה ובישראל ואת שרידי הכיבוש וההתנחלות של שבטי ישראל בכנען הארכאולוגיה מסוגלת למצוא בממצאים[6]. עם זאת מדגיש בן תור שהוא אדם חילוני וכופר בניסים הכתובים בספרי הנבואה בפרשות אלו, אלא הוא מתמקד בחיפושם של גרעינים היסטוריים טבעיים שהוא מפרש שהם משולבים בפרשות הנדונות ולדעתו כאלו ישנם לא מעטים.

גישתו של בן-תור לפולמוס

בן-תור טוען ובצדק שהמאמינים בתורה אינם זקוקים לארכאולוגיה כלל, ולדעתו גם אלו המחזיקים בדעה פוליטית ימנית שבימינו ארץ ישראל שייכת כולה לעם ישראל אינם צריכים להתלות בממצאים ארכאולוגיים. לפיכך, לדעתו הוא שהוא מבסס את עמדתו על פרשנות לפי "המתודה ולפי השכל הישר"[7]. תקופת הזמן עליה דן בן-תור היא מסיום ההתנחלות הישראלית בכנען ועד נפילת חצור בפני צבא אשור ב-732 לפנה"ס והוא מבסס את רוב טיעוניו על ממצאים מעיר זו.

תקופת הכיבוש וההתנחלות

בן-תור אמנם מוצא ממצאים בשטח שאין להכחיש כי הם עולים בקנה אחד עם המסופר. למשל שכבת השרפה בתל חצור מראה כי העיר הכנענית נשרפה עד היסוד, דבר העולה בקנה אחד עם התיאור בספר יהושע י' י-י"ד.

בן-תור תוקף את הצהרתו של זאב הרצוג לפיה "אין ממצאים בשטח" מתקופת הכיבוש וההתנחלות ומונה למעלה מ-200 ממצאים מאתרים המשויכים לתקופת הברזל א', המקבילה לתקופת הכיבוש וההתנחלות המתוארת בספר יהושע. בפרט הוא מציין את הכתובת המופיעה על גבי אסטלת ישראל שנכתבה על ידי מרנפתח, המלך המצרי שכתב ברברבנות: "נבוזה כנען בכל רע...ינועם הייתה כלא הייתה, ישראל הושם - אין לו זרע". כלומר מציין מקור חוץ-מקראי המתייחס לישראל כאל כוח חשוב בארץ כנען באותה תקופה.

תקופת הממלכה המאוחדת

בן-תור חוזר במחקרו בחצור לבחון את גישתו של יגאל ידין לפיה מציאת שלושה שערים זהים באופן בנייתם בחצור (הגלילית) בגזר (בשפלת יהודה) ובמגידו (בצפון השומרון) תואמים לפסוק (מלכים א ט' ט"ו) המספר כי בנה שלמה "את חצור ואת מגידו ואת גזר", כלומר שלט על שטח ניכר מארץ ישראל. בניגוד לידין ארכאולוג הציוני הגדול, שתיארך את השערים למאה העשירית לפני הספירה רק במטרה ליצר התאמה של הארכאולוגיה למקור המקראי (שיטה אותה תקף קשות ישראל פינקלשטיין בצדק כלא מדעית) מתארך בן-תור את השערים לפי בחינה ישירה של הרצף הסטרטיגרפי באתר ומגיע למסקנה שיש לתארך את השער בחצור למאה העשירית, תוך הפרכה של התיארוך המאוחר של פינקלשטיין כלא הגיוני מבחינה ארכאולוגית ולוגית.

ספר לכבודו

ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 616 עמודים. הספר יצא בשנת 2011 והוא כולל 38 מאמרים בעברית ו-12 מאמרים באנגלית. לספר נכתבו דברי פתיחה על ידי נדב נאמן ושרון צוקרמן, ומאמר מחווה על ידי ויליאם דוור. הספר כולל את כל רשימת פרסומיו של בן תור.

רשימת פרסומים

ספרים פרי עטו

  • בחזרה למצדה, הוצאת יד יצחק בן צבי, 2009
  • Two Burial Caves of the Proto Urban Period at Azor, 1971; The First Season of Excavations at Tel-Yarmouth, 1970 (Qedem 1), Jerusalem 1975.
  • Cylinder Seals of Third Millennium Palestine (Supplements to the Bulletin of the American Schools of Oriental Research 22), 1978, 121 pp.
  • Excavations at Athienou, Cyprus, 1971-1972, (Qedem 16), Jerusalem 1983 (co-author T. Dothan).
  • The Yoqne'am Regional Project: Tel Qiri, A Village in the Valley of Jezreel, Archaeological Report (Qedem 25), Jerusalem 1987.
  • Yoqne'am I: The Late Periods (Qedem Reports 3), Jerusalem 1996 (co-authors M. Avissar and Y. Portugali).
  • Tel Qashish, A Village in the Jezreel Valley (Qedem Reports 5), Jerusalem, 2003 (co-authors R. Bonfil and S. Zuckerman).
  • Back to Masada, Jerusalem 2009

ספרים בעריכתו

  • The Archaeology of Ancient Israel, Yale University Press and Open University, New Haven 1992 (Hebrew version, Open University, Tel Aviv 1989) תרגום מקוצר של ספר הקורס בעברית
  • Hazor III-IV, Jerusalem 1989.
  • Hazor V, Jerusalem 1997 (co-editor R. Bonfil).
  • Yoqne‘am II: The Iron Age (Qedem Reports 6), Jerusalem 2005 (co-authors A. Zarzecki-Peleg and S. Cohen-Anidjar).
  • Yoqne'am III: The Bronze Age (Qedem Reports 7), Jerusalem 2005, in press (co-authors D. Ben-Ami and A. Livneh).

מאמרים נבחרים

  • ארכאולוגיה - מקרא - היסטוריה בתוך: ישראל לוין ועמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, יד בן צבי תשס"א, עמודים 17 - 25
  • חידה ארכאולוגית בתל חצור בתוך: ארץ-ישראל כט (תשסט) 54-70
  • החפירות בתל קירי שבקבוץ הזורע בשנים 1975-1976 בתוך: קדמוניות י, 1 (תשל"ז) 24-27
  • החפירות המחודשות בתל חצור בשנים 1990-1995 בתוך: קדמוניות כט, 1 (תשנ"ו) 2-18
  • למהותה של הנוכחות המצרית בארץ-ישראל בתקופת הברונזה הקדומה א’ בתוך: ארץ-ישראל כ' (תשמ"ט) 31-36
  • מחקר אזורי בתל יקנעם וסביבתו, קדמוניות כ', 1-2 (תשמ"ז) 2-17
  • The Relations between Egypt and the Land of Canaan during the Third Millennium B.C., Essays in Honour of Y. Yadin, Journal of Jewish Studies 33 (1982): 3-18.
  • Glyptic Art of Early Bronze Age Palestine and its Foreign Relations, in: E. Lipinski (ed.), The Land of Israel: Cross Roads of Civilizations, Leuven 1985: 1-25
  • New Light on the Relations between Egypt and Southern Palestine during the Early Bronze Age I, Bulletin of the American School of Oriental Research 281 (1991): 3-9 (Hebrew version in Eretz Israel 20 [1989]: 31-36).
  • Byblos and Early Bronze I Palestine, in: P. de Miroschedji (ed.), L'Urbanisation de la Palestine à l'age du Bronze ancien: bilan et perspectives des recherches actuelles (Proceedings of the Colloque d’Emmaus), Paris 1989: 41-52.
  • New Light on Cylinder Seal Impressions Showing Cult Scenes from Early Bronze Age Palestine, Israel Exploration Journal 42 (1992): 153-164.
  • Cylinder Seal Impressions of Early Bronze Israel: The Present State of Research, in: Joan G. Westenholtz (ed.), Seals and Sealing in the Ancient Near East, Bible Lands Museum, Jerusalem 1995: 65-79.
  • The Fall of Canaanite Hazor, The "Who" and "When" Questions, in: S. Gitin, A. Mazar and E. Stern (eds.), Mediterranean Peoples in Transition, Thirteenth to Early Tenth Century B.C.E. (Studies in Honor of Trude Dothan), Jerusalem 1998: 456-467.
  • Hazor and the Archaeology of the Tenth Century (co-author D. Ben-Ami), Israel Exploration Journal 48 (1998): 1-37.
  • Solomon's City Rises from the Ashes, Biblical Archaeology Review 25/2 (1999): 26-37, 60.
  • Did the Israelites Destroy the Canaanite City?, Biblical Archaeology Review 25/3 (1999): 22-39.
  • Hazor and the Chronology of Northern Israel: A Reply to Israel Finkelstein, Bulletin of the American School of Oriental Research 317 (2000): 9-13.
  • Archaeology-Bible-History, in: L.I. Levine and A. Mazar (eds.), The Debate about Historical Truth in the Bible, Jerusalem 2001: 17-25 (Hebrew).
  • Responding to Finkelstein’s Addendum (on the Dating of Hazor X-VII), Tel Aviv 28 (2001): 301-304.
  • Hazor – A City State Between the Major Powers, A Rejoinder, SJOT 16/2 (2002): 301-308.
  • Tel Hazor 2003 (Notes and News), Israel Exploration Journal 53 (2003): 218-223.
  • Tel Hazor 2004 (Notes and News), Israel Exploration Journal 54 (2004): 230-235.
  • Tel-Hazor 2005. Israel Exploration Journal (Notes and News) 55: 209-216.
  • Tel Hazor 2006. Israel Exploration Journal (Notes and News) 56: 216-220.
  • Hazor and Chronology. Egypt and the Levant XV (2005): 45-67.
  • Do the Execration Texts Reflect an Accurate Picture of the Contemporary Settlement Map of Palestine? pp. 63-87, In Essays on Ancient Israel and its Near Eastern Context. A tribute to Nadav Na'aman, Winona Lake In.2006
  • The Sad Fate of Statues and the Mutilated Statues of Hazor, pp. 3-16, In Confronting the Past. Archaeological and Historical Essays on Ancient Israel in Honor of William G. Dever, Winona Lake, In. 2006.
  • • A Decorated Jewellery Box from Hazor, Tel-Aviv 2009:1-67

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אמנון בן-תור, בחזרה למצדה, הוצאת יד בן-צבי והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 2009
  2. ↑ היום - חלוקת תארים באוניברסיטה העברית בירושלים, דבר, 7 ביולי 1969
  3. ↑ קורות חיים באתר המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית
  4. ↑ זמן הנבואה הוא זמן נסי והוא לא ניתן למיצוי בכלי המחקר המדעיים שבכוחם לבחון רק תופעות טבעית. המונח 'תקופת המקרא' שהומצא בעברית המודרנית טומן בתוכו את השקפת העולם החילונית ציונית הכופרת בנסים ובנבואה. ביהירותם החוקרים לא נתנו לבם כי מבחינה ביקורתית מה שעומד לדיון מדעי הוא מה הם גבולות כוחה של הארכאולוגיה ושל המדע לחקור את 'זמן הנבואה' ולא האם היה באמת זמן הנבואה שזה כאמור למעלה מכוחו של המחקר הטבעי. כותרת המאמר בעיתון הייתה "תקופת המקרא לא הייתה". באמת פיהם הכשילם 'תקופה המקרא' כהשקפת החילוניות הציונית באמת לא הייתה. אלא מה שהיה זה 'זמן הנבואה' והניסים.
  5. ↑ ישראל לוין ועמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, יד בן צבי תשס"א. כותרת הכנס אף היא הייתה בשם זה. שם זה משקף אף הוא כי החוקרים לא נתנו אל לבם כי כאמור מבחינה ביקורתית מה שעומד לדיון מדעי הוא גבולות כוחה של הארכאולוגיה ומחקר ההיסטוריה ולא להפך.
  6. ↑ מאמרו בכותרת ארכאולוגיה - מקרא - היסטוריה הוא המאמר השני בספר, בעמודים 17 - 25
  7. ↑ ישראל לוין ועמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, יד בן צבי תשס"א, עמוד 18
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני  בנושא ארכאולוגיה.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.