אמנת בזל

אמנת בזל לפיקוח על תנועות בין-גבוליות של פסולות מסוכנות וסילוקן (באנגלית: Basel Convention on the Control of Transboundary Movements of Hazardous Wastes and Their Disposal), הידועה בקיצור כאמנת בזל, היא אמנה אשר נועדה להפחית תנועת פסולת מסוכנת בין מדינות, ובאופן מיוחד למנוע משלוח פסולות מסוכנות ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות. האמנה נועדה אף למזער את כמותן ורעילותן של פסולות, זאת כדי להבטיח ניהול פסולת המתחשב באיכות הסביבה באתר הקרוב ביותר למקום יצירת הפסולת וכן לסייע למדינות מתפתחות בניהול נכון של פסולות מסוכנות ופסולות אחרות הנוצרת בהן. האמנה אינה דנה בנושא פסולת רדיואקטיבית.

האמנה נפתחה לחתימת המדינות ב-22 במרץ 1989, ונכנסה לתוקף ב-5 במאי 1992. 172 מדינות חתמו על האמנה[1]. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות אשר חתמו על אמנת בזל ואישררה אותה בחודש דצמבר 1994[2].

הערות שוליים

  1. ↑ רשימת המדינות החתומות על אמנת בזל
  2. ↑ אמנות בנושא חומרים מסוכנים. באתר המשרד להגנת הסביבה.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.