אנתוני זיני

אנתוני זיני
קובץ:Anthony Zinni.jpg
לידה 17 בספטמבר 1943 (77)
פנסילבניה, ארצות הברית
כינוי טוני
זיני
השתייכות ארצות הבריתקובץ:Flag of the United States.svg חיל הנחתים של ארצות הברית קובץ:Globeanchor.svg
תקופת שירות 19652000
דרגה גנרל
תפקידים צבאיים

מפקד גדוד
מפקד רגימנט הנחתים ה-9
מפקד חיל המשלוח ה-1 של חיל הנחתים
מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית

מלחמות וקרבות

מלחמת וייטנאם

עיטורים

מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
קובץ:Navy Distinguished Service ribbon.svg מדליית השירות המצוין של הצי
לב הארגמן
כוכב הארד (2)

תפקידים אזרחיים

שליח מיוחד מטעם נשיא ארצות הברית לישראל ולרשות הפלסטינית.

אנתוני צ'ארלס זיניאנגלית: Anthony Charles Zinni; נולד ב-17 בספטמבר 1943) הוא גנרל אמריקאי יוצא חיל הנחתים של ארצות הברית[1] אשר שימש כמפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית[2] וכשליח הנשיא ג'ורג' ו. בוש לישראל ולרשות הפלסטינית[3].

ביוגרפיה

זיני נולד וגדל בפנסילבניה.

בשנת 1965 התגייס זיני לחיל הנחתים. הוא עבר הכשרה כלוחם וקורס קציני חי"ר[4]. לאחר מכן שירת כמפקד מחלקה וכמפקד פלוגה בגדוד הראשון של רגימנט הנחתים ה-6. בשנת 1967, בעת מלחמת וייטנאם, שירת זיני כיועץ צבאי לצבא דרום וייטנאם. בשנת 1970 שב לווייטנאם שנית כמפקד פלוגת נחתים ונפצע בלחימה. בהמשך שירת כמפקד הגדוד השני ברגימנט ה-8 של החיל ולאחר מכן על הרגימנט ה-9. לאחר מכן פיקד על חיל המשלוח ה-1 של הנחתים ועל הכוח הרב לאומי בסומליה[5].

בשנת 1997 מונה למפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית. במסגרת תפקידו פיקד זיני ב-20 באוגוסט 1998 על מבצע שועל המדבר בעיראק[6]. בנוסף פיקד על מבצע השגה אינסופית ("Operation Infinite Reach"), פעולת תגמול לפיצוץ שגרירויות ארצות הברית בקניה וטנזניה על ידי אל-קאעידה ב-7 באוגוסט אותה שנה. במהלך המבצע ירה הצי האמריקני 75 טילי שיוט נגד מחנות של אל-קאעידה באפגניסטן, בין היתר במטרה להרוג את אוסאמה בן לאדן. בנוסף ביצעו ספינות הצי האמריקני אשר בים הערבי ירי של טילי שיוט כנגד מפעל החשוד שהוא מייצר נשק כימי בסודאן[7]. במהלך התקיפות נהרגו כשלושים מחבלים בסודאן ובאפגניסטן, אולם בן לאדן עזב את המחנות מספר שעות קודם לכן[8].בשנת 2000 סיים את שירותו ופרש לגמלאות.

בשנת 2002 שימש זיני כשליחו המיוחד של הממשל האמריקאי הנשיא ג'ורג' ו. בוש לישראל ולרשות הפלסטינית ומאוחר יותר למזרח התיכון כולו[9].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. שירות "הארץ", האיש שמכוון את האי-סדר, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001.
  2. מייקל ר. גורדון וברנרד א. טריינור, "קוברה 2", הוצאת משרד הביטחון, 2010, עמודים 53-54.
  3. יצחק בן חורין, זיני: רמספלד צריך להתפטר בגלל הכישלון בעיראק, באתר ynet, 2 באפריל 2006.
  4. אמיר אורן, מאז שזיני בא, גובה הלהבות רק עלה, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2001.
  5. מאת אמיר אורן, תוהו ובוהו וערפאת על פני המים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2001.
  6. מאת אמיר אורן, אוהל הדוד טומי, באתר הארץ, 3 באפריל 2003.
  7. מקוסובו עד עיראק. מודלים לתקיפה אמריקנית, באתר ynet.
  8. מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 99-100.
  9. מעריב אונליין, זיני : תכנון מלחמת עיראק לקוי, באתר nrg, 24 במאי 2004.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.