אסון הנ"ד

אסון הנ"ד
מסוק CH-53 "יסעור" של חיל האוויר הישראלי. מסוק מדגם זה ומטייסת זו התרסק בתאונה.
תאריך 10 במאי 1977
מיקום בקעת הירדן
גורם תקלות טכניות וטעות אנוש
קואורדינטות 31°55′56″N 35°26′11″E / 31.932133°N 35.436487°E / 31.932133; 35.436487
הרוגים 54
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס CH-53 סי סטאליון ("יסעור")
מפעיל צה"ל
נוסעים 44
אנשי צוות 10

אסון הנ"ד (על שם נ"ד ההרוגים באסון, נ"ד - 54 בגימטריה) היה תאונה אווירית שהתרחשה בכ"ג באייר תשל"ז, 10 במאי 1977, ובה התרסק מסוק CH-53 סי סטאליון יסעור של חיל האוויר הישראלי במהלך תרגיל בבקעת הירדן. באסון נהרגו 54 חיילי צה"ל; 44 לוחמים וקצינים מחטיבת הצנחנים, לוחמי פלוגת מאי 76' בגדוד 890[1], ו-10 אנשי צוות אוויר, צוותי המסוקים ואנשי צוות אוויר נוספים שהשתתפו בטיסה כחלק מקורס מדריכי טיסה של חיל האוויר.

תיאור המקרה

האסון אירע 6 קילומטרים מצפון ליריחו, סמוך ליישוב הישראלי ייט"ב ולכפר הפלסטיני עוג'ה א-תחתא. מסוק ה"יסעור" מטייסת 114 ("מובילי הלילה") השתתף בתרגיל עוצבתי משולב של חטיבת הצנחנים בבקעה עליו פיקד אל"ם נחמיה דגן[2]. דקות ספורות לאחר ההמראה הנמיך המסוק עד שפגע במדרון של גבעה והתרסק. כל החיילים נהרגו.[3] לאחר שנודע למפקד החטיבה, אל"ם עמוס ירון, על האסון שהתרחש החליט ירון כי יש להמשיך את התרגיל, משום שאירועים מסוג זה עלולים להתרחש במלחמה ואינם מהווים סיבה לעצור את מהלכי הכוחות[4].

חקירת האירוע

ועדת חקירה צבאית בראשותו של אלוף אברהם אורלי מונתה לבחינת האירוע. בעקבות המלצתה מינה הצבא את דב לוין כשופט חוקר שיקבע האם יש מקום לפתוח בהליכים פליליים נגד מי מהקשורים בתאונה. ועדת החקירה קבעה כי המסוק המריא לאחר רצף של תקלות טכניות, חריגות מפקודות של הצבא ונוהלי חיל האוויר, וכאשר הוא נושא 54 לוחמים ואנשי צוות, הרבה מעבר להוראות היצרן, שהגביל את מספר הלוחמים ל-33 בלבד. המסוק אמור היה להמריא כשעליו 58 לוחמים ואנשי צוות, אך הטייס העביר ברגע האחרון 2 מהצנחנים ו-2 מאנשי חיל האוויר למסוק אחר ושפך כמות ניכרת של דלק באתר ההמראה, כדי להקטין את המשקל העודף.

החקירה הצביעה על שורה ארוכה של תקלות טכניות שקדמו לטיסה, ובהן: אחד ממנועי המסוק פעל מתחת לנורמה המותרת ("קו הפסילה"); מד הגובה במסוק לא היה תקין והראה גובה שונה מהמצב האמיתי; לפני ההמראה אירעה תקלה לא-ברורה במיסבי הרוטור והמסוק המריא באיחור. בנוסף לכך, התדריך לטייסים היה לקוי, והאיץ בהם לטוס נמוך ככל האפשר למרות הלילה החשוך, ההנרה לא פעלה, והבקרה האווירית בתרגיל כשלה לחלוטין.

על סמך מסקנות ועדת החקירה נקבע, כי יוגבל מספר הנוסעים ביסעור ל־33 לוחמים ועוד 4 אנשי צוות. ועדת החקירה מצאה שורה ארוכה של כשלים פיקודיים, חריגה מסמכות ומנהלים מפורשים של צה"ל וחיל האוויר, וטעויות בניהול התרגיל. למרות זאת קבעה הוועדה, כי האסון נגרם עקב "טעות אנוש" של הטייס. ב-15 ביולי 1977 הוחלט להעמיד לדין את מפקד הטייסת. בית הדין הצבאי הרשיע אותו בעבירות של טיסה אסורה והתרשלות, אך הסתפק בעונש של נזיפה בלבד. דו"ח ועדת החקירה נמסר למשפחות רק לאחר 25 שנה ופורסם לציבור (בגרסה מצונזרת) בשנת 2014.

הנצחה

ועדת השמות הממשלתית החליטה לקרוא לגבעה, עליה התרחש האסון, "גבעת הנ"ד". לזכרם של 54 הנופלים הוקמה אנדרטת הנ"ד בראש הגבעה. האנדרטה הוקמה ביוזמת המשפחות השכולות, ועוצבה בידי הצייר אריה מוסקוביץ. בשנים האחרונות שוקם האתר ושופץ בסיוע משרד הביטחון, הקרן הקיימת לישראל והמועצה האזורית בקעת הירדן.

עיריות רמת גן ובת ים קראו גנים ציבוריים בשם 'גן הנ"ד', ובחולון הוקם "גן יסעור" לזכרם. ביישוב מעלה אפרים, היישוב הגדול והמרכזי בבקעה, השוכן בסמוך לאתר האסון ולאנדרטה, נקרא בית הספר היסודי על שם הנ"ד. בעיר רחובות הוקם "בית החמישה", מרכז קהילתי לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון. בשנת 2016 הוקם גשר מעל מפגש רכבת בין העיר רחובות לעיר יבנה. לגשר ניתן השם "גשר הרעות - לזכרם של הנ"ד".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ משה יעלון, אסון ולקח, ישראל היום, ‏ 29.04.2010.
  2. ↑ "אתם עוינים": מפקד טייסת לשעבר נטש את התוכנית של "אורלי וגיא"
  3. ↑ התקיימה אזכרה לציון 29 שנים לאסון הנ"ד בבקעה, באתר חיל האוויר הישראלי
  4. ↑ עמוס הראל, התרסקות המסוק ברומניה: יציאה מפרופורציות, הארץ, ‏ 30.07.2010.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.