אפקט פלין

ג'יימס פלין נושא הרצאה על אפקט פלין

אפקט פלין (אנגלית: Flynn effect) הוא עלייה משמעותית וארוכת-טווח בתוצאות מבחני אינטליגנציה גבישית ונוזלית, כפי שנמדדו במדינות רבות ברחבי העולם, מאז תחילת השימוש במבחני מנת משכל (IQ) בראשית המאה ה-20 ועד היום[1][2]. קצב העלייה הנמדד שונה במקצת במדינות שונות, בזמנים שונים ולסוגים שונים של מבחנים, אך במקרים רבים נמצא ששיעורו כ-2 עד 3 נקודות IQ לעשור, ובסך הכל כמה עשרות נקודות בכמאת השנים האחרונות. האפקט נקרא על שם מגלהו, הפילוסוף האמריקאי ג'יימס פלין.

בשיטה המקובלת עוברים תוצאות מבחני מנת משכל ומבחנים דומים תקנון על פי מדגם של הנבחנים, באופן שהממוצע שלהם נקבע ל-100 נקודות IQ וסטיית התקן ל-15 או 16 נקודות. בכל פעם שהמבחנים עוברים עדכון, הם מתוקננים שוב באמצעות מדגם אקראי חדש של נבחנים, שהם בדרך כלל צעירים יותר מנבחני המבחן הקודם, והתוצאה הממוצעת שוב מוגדרת כ-100 נקודות. עם זאת, פלין גילה שהתקנון החדש נוטה להגדיר תוצאה גבוהה יותר כ-100 נקודות. כמו כן, כאשר הנבחנים החדשים עוברים את המבחן הישן, כמעט תמיד ממוצע הציונים גדול באופן משמעותי מ-100 נקודות.

מספר הסברים שונים הוצעו לאפקט פלין, וכן הובעה ספקנות לגבי משמעותו והשלכותיו. שיפורים דומים דווחו בתוצאות מדדים קוגניטיביים אחרים, כגון זיכרון סמנטי וזיכרון אפיזודי<ref name="Rönnlund">"Flynn effects on sub-factors of episodic and semantic memory: parallel gains over time and the same set of determining factors". Neuropsychologia 47 (11): 2174–80. ספטמבר 2009. PMID 19056409. doi:10.1016/j.neuropsychologia.2008.11.007. }}. לפי כמה מחקרים שנערכו לאחרונה ייתכן שהשיפור בתוצאות כבר פסק לפחות בכמה מדינות מפותחות, מה שאולי גורם לצמצום הבדלי מנת-משכל בין מדינות<ref name="IQGI">Richard Lynn and Tatu Vanhanen (2006). IQ and Global Inequality. Washington Summit Publishers: Augusta, GA. ISBN 1-59368-025-2}} בינן לבין מדינות עם ממוצע נמוך יותר של מנת משכל, שבהן השפעת אפקט פלין עדיין נמשכת.

מקור השם

המונח "אפקט פלין" נטבע על שמו של המגלה ג'יימס פלין[3], אף כי לא על ידיו. המונח הופיע לראשונה בספר משנת 1994 "עקומת הפעמון" של הפסיכולוג ריצ'רד הרננשטיין והעתונאי צ'ארלס מוריי, שם מוזכר כי מוריי הוא שהשתמש בו, ככל הנראה מתוך חוסר אמון באמיתותו. הרננשטיין ומוריי מתנגדים בדעותיהם לפלין, שכן בספרם הם טענו שהבדל תורשתי הוא זה שאחראי במידה רבה ליתרון של אמריקאים ממוצא אירופי ("לבנים") על אפרו אמריקאים ("שחורים") במנת המשכל הממוצעת, טיעון שהממצא של פלין בדבר הגידול של עשרות נקודות במנת המשכל של "לבנים" ושל "שחורים" כאחת במשך כשלושה דורות בלבד מקשה עליו. אך המונח "אפקט פלין" אומץ בספרות המדעית גם על ידי התומכים בקיומו[1][2], ולבסוף גם על-ידי פלין עצמו, וכיום השימוש המדעי והציבורי בו נפוץ.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 Trahan, L. et al (2014). The Flynn effect: A meta-analysis. Psychological bulletin, Vol 140(5), p. 1332.
  2. 1 2 Pietschnig, J., & Voracek, M. (2015). One century of global IQ gains: A formal meta-analysis of the Flynn effect (1909–2013). Perspectives on Psychological Science, Vol. 10(3), p. 282-306..
  3. ↑ Flynn, J. R. (1984). The mean IQ of Americans: Massive gains 1932 to 1978. Psychological bulletin, 95(1), 29.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.