מה נשתנה

מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935

מה נשתנה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות^[1]. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר, שיש לקיימו באמצעות שאלה ותשובה.

מקור הטקסט

הטקסט של מה נשתנה בהגדה של פסח - חלק 1, הגדת רוטשילד

הטקסט של מה נשתנה בהגדה של פסח - חלק 2

מקורו של מה נשתנה במשנה:

וכאן הבן שואל אביו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?'

— משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה ד'

הטקסט כולל שאלה אחת, המתפרטת לארבע שאלות: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" שהרי "בְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה" ? וכן הלאה.

הטקסט מהווה תמיהה מדוע שונה לילה זה מכל הלילות, והתשובה אליו ניתנת לדעת חלק מהפרשנים בקטע עבדים היינו, ולדעת חלקם חלק מן התשובות ניתנות בהמשך הסדר. לעומת זאת בפירוש המיוחס לרשב"ם וכן בזבח פסח לאברבנאל ביארו ש'מה נשתנה' זה כמו 'מה רבו מעשיך' או 'מה טובו אהליך', שמשמעותו מה גדול השינוי שנשתנה הלילה הזה, מצד אחד אנו עושים פעולות המורות לעבדות, ומצד שני פעולות המורות על חירות.

הגרסה הרווחת היא שלא מדובר בשאלה אחת "מה נשתנה" ובעקבותיה ארבע תשובות ("שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה...", "שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות...", "שבכל הלילות אין אנו מטבילין...", "שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין"). אלא בשאלה אחת ארוכה המחולקת לארבע שאלות קצרות המתייחסות לארבעה אספקטים שונים שבהם הלילה הזה (ליל הסדר) שונה משאר הלילות.

בנוסח המקורי בזמן הבית, במקום השאלה על ההסיבה שהיתה דבר מקובל בימיהם, היו שואלים על קרבן פסח: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבשל, הלילה הזה כלו צלי". עם חורבן בית שני ושינוי המציאות החברתית השתנתה שאלה זו.

נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מסורתית.

בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת קינה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר^[2].

גם בתרבות הכללית ה'מה נשתנה' הוא ללא ספק אחד הקטעים המרכזיים והמפורסמים בהגדה בימינו.

הלחן

בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה (1915-1994) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות איננו עתיק יומין כפי שנהוג לחשוב, אלא הוא נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר^[3][4].

קישורים חיצוניים

• מילות השיר מה נשתנה באתר שירונט

• האזנה ל'מה נשתנה' במגוון לחנים מכל המסורות, פירוש של השיר ועיון בו באתר הזמנה לפיוט
• על ההבדל בסדר השאלות בין ההגדות השונות - ספרדים ואשכנזים בעיקר

הערות שוליים

חג הפסח
ערב פסח	קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ
סיפור החג	עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים
ליל הסדר	קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • זרוע • ארבע כוסות • הסבה • אפיקומן
הגדה	סימני הסדר • הא לחמא עניא • מה נשתנה • עבדים היינו • ארבעה בנים • דצ"ך עד"ש באח"ב • סיפור יציאת מצרים • מא כ'בר • ביד חזקה ובזרוע נטויה
מצוות החג	איסור חמץ • קרבן פסח • סיפור יציאת מצרים • אכילת מצה • אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר
מהלך החג	קריאת הלל • ערב פסח • ליל הסדר • חול המועד פסח • שביעי של פסח • פסח שני
מנהגים	תענית בכורות • סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה
תפילות ופיוטים	תפילת טל • והיא שעמדה • דיינו • אמונים ערכו שבח • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא
חמץ ומצה	מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח
שונות	מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מטבח פסח
חגי ישראל ומועדיו • שלוש רגלים