אריה בן-אליעזר
| אריה בן-אליעזר | ||
|---|---|---|
 | ||
| אריה בן-אליעזר, 1951 | ||
| מדינה |  | |
| לידה | 16 בדצמבר 1913 י"ח בטבת ה'תרע"ד וילנה, האימפריה הרוסית | |
| פטירה | 29 בינואר 1970 (בגיל 56) כ"ב בשבט ה'תש"ל | |
| תאריך עלייה | 1921 | |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק | |
| סיעה | תנועת החרות, גח"ל | |
| חבר הכנסת | ||
| תקופת כהונה | 14 בפברואר 1949 - 6 ביולי 1953 (4 שנים ו־20 שבועות) | |
| כנסות | 1 - 2 | |
| תפקידים בולטים | ||
אריה בן-אליעזר (זברובסקי) (י"ח בטבת ה'תרע"ד, 16 בדצמבר 1913 - כ"ב בשבט ה'תש"ל, 29 בינואר 1970) היה איש התנועה הרוויזיוניסטית, מאנשי האצ"ל, חבר הכנסת.
ביוגרפיה
אריה בן-אליעזר נולד בווילנה לאליעזר זברובסקי[1], וכשהיה בן 7 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בזמן מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו, היה ממגיני היישוב העברי בתל אביב ובירושלים. בימי צעירותו, היה חבר בתנועת בית"ר ובברית הבריונים. לאחר מכן הצטרף גם לשורות מחתרת האצ"ל.
בן-אליעזר יצא בשליחות בית"ר ואצ"ל לרומניה, לפולין ולארצות הבלטיות בשנת 1932. בשנת 1933 נעצר לכמה שבועות על השתייכותו לברית הבריונים. לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, היה ממייסדי "הוועד להקמת צבא עברי", "הוועד להצלת יהודי אירופה" ו"הוועד לשחרור האומה" יחד עם ערי ז'בוטינסקי, הלל קוק ואחרים. בשנת 1943 חזר לארץ ישראל והצטרף למפקדה הראשית של האצ"ל. הוא נתפס באפריל 1944 על ידי הבריטים והוגלה אל מחנות המעצר באריתריאה, בסודאן ובקניה. במחנה שימש כמייצג העצורים בפני הבריטים. בן-אליעזר היה בין הראשונים שהצליחו לברוח מהמחנות בתחילת 1947. בבריחתו הגיע לצרפת, שם היה ממארגני האנייה אלטלנה.
ב-1948 חזר לישראל, היה ממייסדי תנועת החרות ונמנה עם ראשיה. הוא כיהן כיו"ר הראשון של הנהלת התנועה, היו"ר הראשון של סיעת תכלת לבן בהסתדרות הכללית וחבר הוועד הפועל שלה. בן-אליעזר כיהן כסגן יושב ראש הכנסת והיה חבר הכנסות מהראשונה עד השביעית, כחבר סיעות החרות וגח"ל. בהצבעה על הסכם השילומים דרש להביאו לכנסת ממיטת חוליו על אלונקה לצורך התנגדות להסכם[2].
בן-אליעזר היה מהראשונים להעלות את רעיון משאל העם בהחלטות גורליות (על רקע ההתנגדות למגעים עם גרמניה לקראת הסכם השילומים). כמו כן היה בן-אליעזר ממכונני הקשרים בין מדינת ישראל לבין צרפת.
על שמו נקרא היישוב בית אריה, המדרשה הלאומית ע"ש אריה בן-אליעזר, גשר בן-אליעזר על גדות נחל הירקון בתל אביב, וכן רחובות במספר יישובים בישראל (כגון: רח' בן-אליעזר ברמת גן, בירושלים ובנתניה). בן אחותו הוא חבר הכנסת לשעבר, גדעון גדות.
נפטר בשנת 1970, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- אריה בן-אליעזר, באתר כנסת פתוחה
- בן-אליעזר אריה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
| הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל | |||
|---|---|---|---|
| מפקדים | זאב ז'בוטינסקי (מצביא האצ"ל) אברהם תהומי • רוברט ביטקר • משה רוזנברג • דוד רזיאל • חנוך קלעי • בנימין זרעוני • יעקב מרידור • מנחם בגין |
 | |
| לוחמים | אברהם שטרן (יאיר) • אריה בן-אליעזר • אלי תבין • איתן לבני • שלמה לב-עמי • חיים לנדאו • אליהו לנקין • עמיחי פאגלין • לוחמי אצ"ל נוספים
| ||
| סמלים, זרועות ויחידות | חיילים אלמונים • שיר בית"ר • דלק • קול ציון הלוחמת • חרות | ||
| פעולות | עליית אף על פי • ליל הרכבות • התקפת שדות התעופה הבריטיים • פיצוץ מלון המלך דוד • ליל ההלקאות • הפריצה לכלא עכו • פרשת הסרג'נטים • פרשת דיר יאסין • כיבוש יפו • אלטלנה • רשימת פעולות האצ"ל | ||
| פרשיות נוספות | משפט השלושים ושמונה • הסזון • גולי אצ"ל ולח"י • מבצע היפופוטם • פרשת הריגת ידידיה סגל | ||
| תנועות פוליטיות | ציונות רוויזיוניסטית • תנועת הנוער בית"ר • הסתדרות ציונית חדשה • תנועת החרות | ||
| הנצחה והיסטוריוגרפיה | אות האצ"ל • מוזיאון האצ"ל • מוזיאון האצ"ל בתש"ח • "המרד" | ||
רישיון cc-by-sa 3.0