ארנולד וילסון
| ארנולד וילסון Arnold Wilson | ||
|---|---|---|
 | ||
| לוטננט קולונל | ||
| לידה | 18 ביולי 1884 קליפטון, ליד בריסטול, בריטניה  | |
| פטירה | 31 במאי 1940 (בגיל 55) דנקרק, צרפת  | |
| סיבת המוות | נהרג | |
| השתייכות |  צבא הודו הבריטית  | |
| דרגה |  | |
| מלחמות וקרבות | ||
|
מלחמת העולם הראשונה (המערכה במסופוטמיה) | ||
| עיטורים | ||
|
| ||
סר ארנולד טלבוט וילסון (Arnold Talbot Wilson; 18 ביולי 1884 – 31 במאי 1940) היה קצין הממשל האזרחי הבריטי בעיראק במלחמת העולם הראשונה והנציב העליון בפועל של המנדט הבריטי על מסופוטמיה. נהרג כחבר הפרלמנט הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה והיה חבר הפרלמנט השלישי שנהרג במלחמה זו.
קריירה צבאית
נולד בקליפטון, ליד בריסטול שבאנגליה. אביו היה ראש בית הספר הפנימייתי קליפטון קולג'. התגייס לצבא הודו הבריטית ב-1903 לאחר שסיים בהצטינות את לימודיו באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. ב-1904 הוצב באהוואז שבאירן בדרגת לוטננט, כמפקד כוח משמר. ב-1907 הועבר לתפקיד של קצין ממשל אזרחי במפרץ הפרסי ובין 1908 ל-1911 היה נציג הממשל הבריטי בח'וראמשהר.
ב-1915 התמנה לסגנו של פרסי קוקס במסגרת העברת הכוחות הבריטיים לאזור בצרה, כהכנה לכיבוש עיראק. לאחר כיבוש בגדד היה וילסון לראש המנהל האזרחי של עיראק בדרגת קפטן (וילסון העדיף לקרוא לאזור בשמו הערבי "עיראק" ולא בשם בו כינוהו הבריטים והאירופאים בכלל, "מסופוטמיה"). וילסון הבין את המשימה שלפניו, ניהול מאוזן של אזור שהיה קרוע בין מוסלמים סונים, שיעים, כורדים, פרסים, נוצרים מכתות שונות ויהודים.
ב-1919 נשלח על ידי המשרד לענייני הודו יחד עם גרטרוד בל לועידת השלום בפריז על מנת לשרטט את גבולות המנדט.
במאי 1920, מיד לאחר הכרזת המנדט הבריטי על מסופוטמיה בועידת סן רמו פרצו מהומות, אותן דיכא וילסון בהצלחה באמצעות כוחות צבא הודו הכפופים לו והצליח להחזיר את השקט לאזור עד אוקטובר. בפעולות האלימות נהרגו 2,300 חיילים בריטים וכ-8,400 ערבים מקומיים. הקושי בדיכוי המרד נבע מכך שהפרלמנט הבריטי לא העריך נכונה את גודל האיום ולא תקצב משלוח תגבורת, רק עקב לחץ שהפעיל וינסטון צ'רצ'יל תוקצבה הגדלת הכוח הבריטי באזור.[1] למורת רוחו של וילסון, הפכו הבריטים במסגרת ההסכם האנגלו-עיראקי (1922) את עיראק למונרכיה תלויה ולא המשיכו לשלוט בה שלטון ישיר. הוא זוכה באות אבירות מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" ושוחרר. לאחר שחרורו הצטרף לחברת הנפט האנגלו-פרסית כמנהל פעילותה במזרח התיכון.
חבר פרלמנט ומלחמת העולם השנייה
ב-8 ביוני 1933 נבחר בבחירות הביניים לפרלמנט הבריטי כנציג מחוז היצ'ין (Hitchin) שבצפון הרטפורדשייר.[2] דעותיו נטו לפשיזם. הוא העריץ את שלטון פרנקו בספרד ואת שלטונו של מוסוליני באיטליה. עם זאת, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לחיל האוויר המלכותי כמפציץ אווירי, בעודו מכהן כחבר פרלמנט. ב-31 במאי 1940 התרסק מטוס הוויקרס ולינגטון שלו ליד דנקרק. על תפקודו זכה במדליית המלחמה הבריטית[3]
ספריו
- The Persian Gulf, 1928
- S.W. Persia: Letters and Diary of a Young Political Officer 1907–1914, 1941
לקריאה נוספת
- ג'יימס באר, קו בחול, תל אביב 2016, עמ' 118–130
קישורים חיצוניים
- Lieut.‐ Colonel Sir Arnold Wilson, K.C.I.E., C.S.I., C.M.G., D.S.O., M.P., נקרולוג, Journal of The Royal Central Asian Society Volume 28, 1941 - Issue 2 pp.127-131
- הופעות בפרוטוקולי הפרלמנט הבריטי
- אודותיו באתר הפרלמנט הבריטי
- ארנולד וילסון, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
הערות שוליים
- ↑ ג'יימס באר, קו בחול, תל אביב 2016, עמ' 127
- ↑ בבחירות הכלליות לפרלמנט של הממלכה המאוחדת בנובמבר 1935 נבחר שוב במחוז היצ'ין.
- ↑ המדליה של וילסון בפרלמנט הבריטי
רישיון cc-by-sa 3.0