ארצ'יבלד מארי
| ארצ'יבלד ג'יימס מארי Archibald James Murray | ||
|---|---|---|
 | ||
| איור מסביבות 1916 | ||
| לידה | 21 באפריל 1860 המפשייר שבאנגליה | |
| פטירה | 23 בינואר 1945 (בגיל 84) | |
| השתייכות | ||
| תקופת שירות | 1879–1922 | |
| דרגה |  | |
| תפקידים צבאיים | ||
| מלחמות וקרבות | ||
| עיטורים | ||
סר ארצ'יבלד ג'יימס מארי (באנגלית: Archibald James Murray; 21 באפריל 1860 - 23 בינואר 1945) היה גנרל בצבא הבריטי בעת מלחמת העולם הראשונה. נתפרסם בעיקר כמפקדו הראשון של חיל המשלוח המצרי אשר פעל במצרים, חצי האי סיני, ארץ ישראל וסוריה בשנים 1916–1918.
ראשית הקריירה
נולד בהמפשייר שבאנגליה למשפחה בעלת קרקעות. התגייס לצבא ב-1879 ושרת בהונג קונג, סינגפור ובזולולנד שבדרום אפריקה. ב-1897 השתלם בבית הספר למטה יחד עם עוד מספר קצינים שעתידים היו להתפרסם כגון: ויליאם רוברטסון, דאגלס הייג ואדמונד אלנבי. במלחמת הבורים שימש כקצין מטה וכמפקד גדוד. לאחר מכן שרת בנאטאל ובהודו. ב-1910 קודם לדרגת מייג'ור גנרל.
מלחמת העולם הראשונה
בתחילת מלחמת העולם הראשונה שימש מארי כראש המטה בחיל המשלוח הבריטי באירופה, תחת פיקודו של גנרל ג'ון פרנץ', אולם, מאוחר יותר, בספטמבר 1914 הפך לתקופה קצרה למפקד הכללי של הצבא הבריטי. מארי זכה במשרה הודות לכך שהמועמד העיקרי לתפקיד, הנרי וילסון, הפך לבלתי רצוי מבחינה פוליטית. מארי ופרנץ' לא השכילו לעבוד בשיתוף פעולה ולאחר ארבעה חודשים בלבד, בינואר 1915, הוחלף כמפקד הכללי של הצבא על ידי ויליאם רוברטסון.
הפיקוד על חיל המשלוח המצרי
שנה לאחר מכן, בינואר 1916, הוא מונה למפקד חיל המשלוח המצרי אשר פעל במצרים. משימתו הראשונה הייתה למנוע ניסיון כיבוש נוסף של תעלת סואץ על ידי כוחות האימפריה העות'מאנית ששהו בארץ ישראל. מארי עמד בפני בעיה קשה שכן, חמש מתוך 14 הדיוויזיות שעמדו לרשותו בעת הגעתו למצרים, נלקחו במחצית הראשונה של 1916 לאירופה לצורך תגבור המערך הבריטי במתקפה על הסום. הוא ארגן מחדש את חילותיו והחל במסע של התקפת נגד לכיבוש חצי האי סיני. מולו עמד הצבא הטורקי בפיקודו של הקצין הגרמני קרס פון קרסנשטיין. מארי נחל הצלחה לאחר שניצח במספר קרבות בסיני: קרב רומני, קרב מגדבה, כיבוש אל עריש וקרב רפיח. בתחילת מרץ 1917 עמדו כוחותיו מדרום לוואדי עזה. כאן התהפך מזלו והוא ספג שני כשלונות צורבים בניסיונו לכבוש את העיר עזה.
בקרב עזה הראשון (26 במרץ 1917), אשר נוהל על ידי פקודיו צ'ארלס דובאל ופיליפ צ'טווד, בעת שמארי שהה עם מפקדתו באל עריש, עמדו הבריטים על סף ניצחון, אך נסוגו בגלל כשלים בהעברת המידע משדה הקרב אל המפקדה. לאחר קרב זה, העביר מארי מסרים מטעים למשרד המלחמה הבריטי, כאילו הקרב היה מוצלח והוא עומד בפני כיבוש העיר וקיבל "אור ירוק" להמשיך במתקפה ואף להמשיך ולכבוש את ירושלים. בקרב עזה השני (19 באפריל 1917), אשר נערך לאחר הכנות מסודרות ורבות יותר מבקרב הראשון, נתקלו הכוחות הבריטים בקו הגנה טורקי חזק ומאורגן ונסוגו לאחר שספגו אבידות כבדות. בעת הקרב שהה מאריי עם מפקדתו בחאן יונס. מספר שבועות לאחר קרב עזה השני זומן ללונדון והועבר מתפקידו כמפקד חיל המשלוח המצרי. תחתיו מונה אדמונד אלנבי אשר הצליח להבקיע את קו עזה-באר שבע והמשיך וכבש את כל ארץ ישראל.
מארי אשר כונה על ידי עמיתיו "Old Archie" גם בשל צורתו החיצונית וגם בשל אופיו האפרורי, לא זכה להערכה רבה מפקודיו, אם בגלל הססנותו ואם בגלל נטייתו לשהות הרחק משדה הקרב. את חלקו הגדול של מסע צבאו בסיני, אשר נמשך כשנה שלמה, עשה במפקדתו בקהיר. בעיה נוספת ביחסיו עם חלק מפקודיו נבעה מחוסר הסכמתו לקדם קצינים אוסטרלים וניו זילנדים לתפקידי פיקוד בכירים. וכך, רובו של הפיקוד הבכיר בדיוויזיות הרכובות האוסטרליות היה בריטי, דבר שיצר התמרמרות רבה אצל הקצינים האוסטרלים שסברו שניסיונם הקרבי וההצלחות אשר צברו מצדיקים את קידומם.
עם זאת, נראה שהיה איש ארגון ולוגיסטיקה מוצלח וניתן לזקוף חלק מהצלחתו של אלנבי במסעו בארץ ישראל לכך שנשען על צבא שהיה מאורגן היטב , ואף אלנבי עצמו הודה בכך.
מארי היה מי שאישר ללורנס איש ערב להצטרף בראש כוחותיו למרד הערבי שהתרחש בחצי האי ערב כנגד האימפריה העות'מאנית. הוא אף סיפק ללורנס סיוע כספי וצבאי במסעו לכיבוש עקבה.
הצהרת מאריי
במשך תקופה קצרה אף התבטא מארי בנושאים מדיניים. הצהרה אחת שלו נחשבת כיום כמבשרת של מדיניות בריטניה כלפי יהודי ארץ ישראל. אותה הצהרה ניתנה במרץ 1917. "מה נעשה בפלשתינה אחרי שתשתחרר מעול טורקיה?", שאל מאריי, וענה בעצמו :
אין שום ספק, שנקים שם את פלשתינה היהודית כבימי קדם וניתן ליהודים את האפשרות להגשים את תקוותיהם. לא כל היהודים ישובו לפלשתינה, אולם חלק גדול של העם העברי ודאי שישוב. המדינה היהודית החדשה, תחת חסותה של אנגליה או צרפת, תיעשה למרכז הרוחני והתרבותי של היהדות כולה. בארץ המולדת תתגשמנה התקוות שחיו בקרב העם היהודי מאות בשנים
.
הצהרה זו הקדימה בשמונה חודשים את הכרזת הלורד בלפור על מחויבותה של בריטניה להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, אך מאז נשתכחה.
לאחר העברתו מהפיקוד במזרח התיכון, מונה לפקד על כוחות מילואים באלדרשוט שבאנגליה עד תום המלחמה. הוא פרש מהשירות הצבאי ב-1922 ומת באלמוניות ב-1945.
בסרט לורנס איש ערב גולמה דמותו של מארי על ידי השחקן דונלד וולפיט.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה (באנגלית)
- ביוגרפיה מבריטניקה 1911 (באנגלית)
- דו"ח של מאריי התפתחות החזית במזרח התיכון ב-1916 (באנגלית)
- דו"ח של מאריי על קרב רומני (באנגלית)
- הצהרת מאריי, אתר אפלטון
מאמרים פרי עטו
- ארצ'יבלד מאריי, מתוך האגרת השלישית למינסטריון המלחמה הבריטי, מערכות 3 נובמבר 1939
| מפקדים עליונים של הכוחות וראשי המטה הכללי של הצבא הבריטי | ||
|---|---|---|
| מפקדים עליונים של הכוחות | גורג' מונק • ג'יימס סקוט • ג'ון צ'רצ'יל • מיינהרד שומברג • ג'ון צ'רצ'יל • ג'יימס באטלר • ג'ון דרלימפל • ג'ורג' וייד • הנסיך ויליאם • ג'ון ליג'ונר • ג'ון מנרס • ג'פרי אמהרסט • הנרי סימור קונווי • ג'פרי אמהרסט • הנסיך פרדריק • דוויד דנדס • הנסיך פרדריק • ארתור ולסלי • רולנד היל • ארתור ולסלי • הנרי הרדינג • הנסיך ג'ורג', דוכס קיימברידג' • גרנט ג'וזף וולסלי • פרדריק רוברטס • נוויל ליטלטון | |
| ראשי המטה הכללי | נוויל ליטלטון • ויליאם ניקולסון | |
| ראשי המטה הכללי הקיסרי | ויליאם ניקולסון • ג'ון פרנץ' • צ'ארלס דאגלס • ג'יימס וולף-מארי • ארצ'יבלד מארי • ויליאם רוברטסון • הנרי וילסון • רודולף למברט • ג'ורג' מילן • ארצ'יבלד מונטגומרי-מסינגברד • סיריל דוורל • ג'ון ורקר • אדמונד איירונסייד • ג'ון דיל • אלן ברוק • ברנרד לו מונטגומרי • ויליאם סלים • ג'ון הארדינג • ג'רלד טמפלר • פרנסיס פסטינג | |
| ראשי המטה הכללי | ריצ'רד האל • ג'יימס קסלס • ג'ופרי בייקר • מייקל קרבר • פיטר האנט • רולנד גיבס • אדווין ברמאל • ג'ון סטיינר • נייג'ל בגנול • ג'ון שאפל • פיטר אינג • צ'ארלס גוטרי • רוג'ר ווילר • מייקל ווקר • מייק ג'קסון • ריצ'רד דנאט • דוויד ריצ'רדס • פיטר וול | |
רישיון cc-by-sa 3.0