אתוודה על עברות

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.
אֶתְוַדֶּה עַל עֲבֵרוֹת.
קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת.
בַּלַּיְלָה לְסוֹף אַשְׁמוּרוֹת:

יִצְרִי עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע לְהִתְעוֹלֵל.
שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל:

לִבִּי וְעֵינַי לַחֲטֹא יֵאוֹתוּ.
וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ:

וּשְׁאָר אֵבָרַי לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֶיךָ יִתְלַחֲשׁוּ.
כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ:

וְיַעַן אֲשֶׁר עָבַרְתִּי עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
מִי יִתֵּן וְאַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה:

אוּלַי יִשְׁמַע קוֹל בִּכְיִי נוֹרָא עֲלִילָה.
יוֹם צָעַקְתִּי בַּלָּיְלָה:

אֶקְרָא יוֹמָם וְאָרִים קוֹלִי.
עַל פִּשְׁעִי וּמַעֲלִי.
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:

אֶת מִקְצַת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר לִפְנֵי צוֹפֶה עֲתִידוֹת.
לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת:

וְאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי וּזְדוֹנַי.
הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה':

אתוודה על עברות הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות של ליל יום הכיפורים, בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה קודם לאמירת וידוי. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע.

הפיוט

הפיוט אינו מחורז ואין בו משקל מסודר, כמעט ואין בו שני בתים רצופים הבנויים באותו אופן, נראה שהמחבר רצה להביע בכך את חוסר הסדר ושברון הלב של החוטא. והוא מתאר את וידויו של החוטא, תדבר בארוכה על חטאיו הרבים ועל צערו הגדול מהם ("מי יתן ואשחה בכל לילה מיטתי בדמעתי ערשי אמשה").

כל שורה אחרונה בכל קטע היא חלק מפסוק.

עיקר הפיוט נכתב עבור הוידוי בליל יום הכיפורים, ועל כן הקטע הראשון מסתיים במילים "בלילה לראש אשמורות" [מתוך הפסוק באיכה ב, יט], אך מכיון שנהגו לומר פיוט זה בכל לילה מלילות הסליחות קודם הוידוי, ואין אומרים סליחות בתחילת הלילה כי אם בסופו קודם עלות השחר, נשתנה הנוסח [ע"י מחברי הסליחות הקדמונים] ל"בלילה לסוף אשמורות" - שאינו פסוק מהתנ"ך. במקרה שהפיוט נאמר בחצות הלילה יש שנהגו להחליף את המילים "בלילה לסוף אשמורות" במילים "בלילה לתוך אשמורות" שג"כ אינו מהתנ"ך.[1][2]

המקובל שהחזן קורא בקול כל חצי שורה והקהל עונה אחריו את חציה השני, במנגינה איטית ושוברת לב. ובסיום הפיוט נהוג לומר וידוי.

קישורים חיצוניים

  • אתוודה על עברות, באתר ויקיטקסט

    • הערות שוליים

    1. ↑ הרב מאיר מזוז ועוד. יש שהקפידו על כך ואסרו לשנות מהמסורת ויש שאמרו שאין הדבר מעכב.
    2. ↑ אמנם יש שנהגו לומר במקרה כזה את הנוסח המקורי "בלילה לראש אשמורות", שכן חצות הלילה הוא ראש לב' האשמורות הבאות [או האשמורה וחצי הבאות] כדאיתא בגמרא [ברכות ג, א].
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.