אתוודה על עברות
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. |
אתוודה על עברות הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות של ליל יום הכיפורים, בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה קודם לאמירת וידוי. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע.
הפיוט
הפיוט אינו מחורז ואין בו משקל מסודר, כמעט ואין בו שני בתים רצופים הבנויים באותו אופן, נראה שהמחבר רצה להביע בכך את חוסר הסדר ושברון הלב של החוטא. והוא מתאר את וידויו של החוטא, תדבר בארוכה על חטאיו הרבים ועל צערו הגדול מהם ("מי יתן ואשחה בכל לילה מיטתי בדמעתי ערשי אמשה").
כל שורה אחרונה בכל קטע היא חלק מפסוק.
עיקר הפיוט נכתב עבור הוידוי בליל יום הכיפורים, ועל כן הקטע הראשון מסתיים במילים "בלילה לראש אשמורות" [מתוך הפסוק באיכה ב, יט], אך מכיון שנהגו לומר פיוט זה בכל לילה מלילות הסליחות קודם הוידוי, ואין אומרים סליחות בתחילת הלילה כי אם בסופו קודם עלות השחר, נשתנה הנוסח [ע"י מחברי הסליחות הקדמונים] ל"בלילה לסוף אשמורות" - שאינו פסוק מהתנ"ך. במקרה שהפיוט נאמר בחצות הלילה יש שנהגו להחליף את המילים "בלילה לסוף אשמורות" במילים "בלילה לתוך אשמורות" שג"כ אינו מהתנ"ך.[1][2]
המקובל שהחזן קורא בקול כל חצי שורה והקהל עונה אחריו את חציה השני, במנגינה איטית ושוברת לב. ובסיום הפיוט נהוג לומר וידוי.
קישורים חיצוניים

- הפיוט אתוודה על עברות, באתר "הזמנה לפיוט" (ניתן להאזין ללחנים שונים של הפיוט באתר)