בוורלי פפר

בוורלי פפר

בוורלי פפר (Beverly Pepper) היא ציירת ופסלת יהודייה אמריקנית. היא נודעת בעיקר בזכות העבודות המונומנטליות שלה, המיוחדות בכך שהן מוצגות ונדמות כאילו הן מגיחות מתוך האדמה ומשתלבות עם האתר והסביבה. היא נולדה ב-20 בדצמבר 1922 בברוקלין ומאז שנות השבעים גרה באומבריה, איטליה. היא לא משתייכת לשום זרם אמנות ספציפי. נכון ל-2019 היא עדיין עובדת. בין הישגיה נמנים זכייה בפרס מפעל חיים בפיסול מודרני של מרכז הפיסול הבין לאומי וזכייה בפרס אלכסנדר קאלדר, שניתן על עבודה חדשנית שיכולה לתרום רבות לתחום הפיסול[1][2][3].

קורות חיים

פפר נולדה בשם בוורלי סטול בברוקלין למשפחה יהודית. אביה עסק בייבוא שטיחים מאסיה ואמה הייתה עקרת בית שהתנדבה באגודה הלאומית לקידום האנשים השחורים. היא מעידה על עצמה שהאישיויות החזקות של אמה וסבתה שכנעו אותה שהיא יכולה לעשות הכול ולהצליח בחיים.

כשהיא התבגרה היא למדה בבית הספר היוקרתי לאומנות L’Académie de la Grande Chaumière בפריז, ואז היא פגשה גם את בן זוגה, העיתונאי קרטיס ביל פפר . לזוג 2 ילדים: ג'ון רנדולף פפר, צלם ובמאי תיאטרון והמשוררת Jorie Graham. כשבן זוגה התמנה לראש המחלקה הים תיכונית בעיתון ניוסוויק, הזוג עבר לרומא.

בשנת 2014 נפטר בן זוגה לאחר 65 שנות נישואים[2].

עבודות פיסול

בתחילה בחרה פפר לפסל בעץ, אולם בהמשך החליטה ללמוד לפסל במתכת, על אף שטרם התנסתה בכך, בעקבות פנייה מאוצר של תערוכה ברומא.

התערוכה הציגה יצירות מאת כמה מהפסלים הכי נחשבים של אותה תקופה, כמו הנרי מור, אלכסנדר קלדר, דייוויד סמית' ואדוארדו פאולוצי. כשנשאלה האם הייתה לחוצה להציג ליד אומנים בולטים ומנוסים, אמרה (תרגום חופשי): "הייתי מפוחדת. אבל דבר אחד שלמדתי כשגדלתי בברוקלין הוא שאם מציעים לך הזדמנות, קח אותה. אתה לא חייב להתאים אליה. רק צריכה להיות לך החוצפה להתמודד עם כל הכשלונות האפשריים".

פפר עבדה במפעלי מתכת בצפון איטליה, דבר שהקנה לה מיומנות עם מתכות. היא הייתה בין הפסלים הראשונים שהשתמשו בקור- טן, סוג של מתכת, בעבודותיהם. כיום המתכת נחשבת לנפוצה בתחום הפיסול[2].

דבר נוסף שמייחד את עבודותיה, בנוסף לעבודה במפעלים ושימוש בקור- טן, הוא השימוש שלה בטבע והחיבור לאזור שבו היצירות שלה מוצגות. היא "נוטעת" את פסליה בקרקע בצורה שגורמת לפסל להיראות כאילו הוא בוקע מתוך האדמה[4].

העבודות שלה מוצגות במוסדות כמו מוזיאון המטרופוליטן לאומנות בניו יורק, מרכז האומנות ווקר במיניאנפוליס, מרכז ג'ורג' פומפידו בפריז ומוזיאון האומנות של דאלאס. בנוסף לכך, היו לה תערוכות יחיד במוזיאון ברוקלין, מוזיאון האומנות של סן פרנסיסקו ומוזיאון ארה פאסיס ברומא[1].

ראו גם

הערות שוליים

  1. 1 2 שרה קאסקון, At 96, the Sculptor Beverly Pepper Is Only Now Getting Credit for Using Cor-Ten Steel Way Before Richard Serra, artnetnews, ‏25 בפברואר 2019
  2. 1 2 3 קייט סאלטר, The brilliant artist you've never heard of: interview with sculptor Beverly Pepper, The Telegraph, ‏29 בינואר 2014
  3. ↑ Beverly Pepper- Information, Beverly Pepper
  4. ↑ אל וולץ', DENVER MONOLITHS: DID YOU KNOW AN 80-SOMETHING SCULPTOR CREATED IT?, Denver Art Museum, ‏17 בדצמבר 2014

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.