בטא בזאב

β בזאב
מיקומו של β בזאב בקבוצת זאב
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים זאב
שמות נוספים HD 132058
סוג ענק כחול
בהירות 2.68[1]
נטייה ‏02.27″ ‏08′ ‏43°‏-
משך מחזור השתנות 5 שעות, 34 דקות ו-5 שניות[2]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.67-
מרחק 383 שנות אור
רדיוס 6.6[3] רדיוסי שמש
מסה 8.8[4] מסות שמש
עוצמת הארה פי 1,000 מהשמש
טמפרטורה 23,800[3] K

β בזאב הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים זאב עם בהירות מדרגה 2.68. מיקומו הדרומי לא מאפשר לראותו מאירופה וככל הנראה משום כך הוא לא קיבל שם משלו בתרבות המערבית.

מאפיינים

β בזאב הוא ענק כחול עם סיווג ספקטרלי B2 III שנמצא במרחק של כ-383 שנות אור ממערכת השמש. מסתו גדולה למדי ומוערכת בקרוב ל-9 מסות שמש, רדיוסו כ-6.6 רדיוסי שמש והוא מאיר בעוצמה של פי 1,000 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הגבוהה, כ-23,800 קלווין, כמעט כל קרינתו היא בתחום העל-סגול, כך שעוצמת הארתו הכוללת היא למעלה מפי 13,000 מעוצמת ההארה של השמש. בדומה לענקים כחולים אחרים, בהירותו של β בזאב משתנה מעט במחזוריות מורכבת המכילה מספר תדירויות ושהעיקרית שבהן היא של 5 שעות, 34 דקות ו-5 שניות, כלומר כ-4.31 מחזורים ביממה. עקב כך הוא מסווג כמשתנה β בקפאוס.[2]הכוכב נמצא בשלב התפתחות מתקדם לאחר שסיים להתיך מימן להליום בליבתו, והוא נמצא בתהליך של התקררות והתנפחות בדרך להפוך לעל-ענק אדום.

במרחק זוויתי של כשני שלישים של מעלה ממזרח-צפון-מזרח ל-β בזאב נמצאת שארית סופרנובה, שמזוהה עם סופרנובה 1006. סופרנובה זו תועדה בכתבים מהתקופה והייתה ניתנת לצפייה גם ביום.[5][6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ SIMBAD:β Lupi
  2. 1 2 J. Daszyńska-Daszkiewicz & E. Niemczura: Metallicity of mono- and multiperiodic β Cephei stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 433, Iss. 3, p. 1032 (2005)
  3. 1 2 A. B. Underhill, L. Divan, M. L. Prevot-Burnichon & V. Doazan: Effective temperatures, angular diameters, distances and linear radii for 160 O and B stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 189, p. 601 (1979)
  4. ↑ N. Tetzlaff, R. Neuhäuser & M. M. Hohle: A catalogue of young runaway Hipparcos stars within 3 kpc from the Sun, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 410, Iss. 1, p. 190 (2011)
  5. ↑ F. F. Gardner & D. K. Milne: The supernova of A.D. 1006, Astronomical Journal, Vol. 70, p. 754 (1965)
  6. ↑ P. F. Winkler, G. Gupta & K. S. Long: The SN 1006 Remnant: Optical Proper Motions, Deep Imaging, Distance, and Brightness at Maximum, The Astrophysical Journal, Vol. 585, Iss. 1, p. 324 (2003)
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.