בית הכנסת של לייפציג

בית הכנסת של לייפציג

בית הכנסת של לייפציג (בגרמנית: Große Gemeindesynagoge, בית הכנסת הגדול של הקהילה, או Alte Synagoge, בית הכנסת הישן) היה בית הכנסת העתיק והחשוב ביותר בלייפציג, סקסוניה, גרמניה. הוא נבנה בשנים 1854–1855 על ידי האדריכל היהודי-גרמני אוטו סימונסון (גר'), שלמד אדריכלות אצל גוטפריד זמפר , שהיה האדריכל של בית הכנסת זמפר בדרזדן. בית הכנסת בנוי בסגנון האדריכלי "התחייה המורית" .

בית הכנסת הוזמן על ידי הקהילה היהודית הקטנה בלייפציג וסוחרים יהודים מכל רחבי אירופה שהשתתפו ביריד לייפציג השנתי.[1]

בפנים המבנה קשתות פרסה, ארון קודש בסגנון מחראב ובימה בסגנון של מינבר.[2] מאחר שכל-כך הרבה אנשי עסקים התכנסו בלייפציג עבור ירידים אלו, חשבו כי בית הכנסת ישפיע על ההחלטה לבנות בתי כנסת נוספים בסגנון "התחייה המורית" בערים אחרות.

בית הכנסת נהרס בליל הבדולח על ידי המשטר הנאצי.

לזכר המבנה הוקמה אנדרטת בית הכנסת בלייפציג.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ "Synagogues in Germany: A virtual reconstruction 17 May until 01 October 2000". אורכב מ-המקור ב-21 July 2011. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2016. 
  2. ↑ Meek, H. A. (1995). The Synagogue. London: Phaidon. עמ' 186, 188. 
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.