בית מדרש הגר"א

לוגו הארגון

בית מדרש הגר"א הוא ארגון המקיים מסגרות לימודיות בש"ס ופוסקים, וכן מסגרות לבירור יסודי התורה והמצוות ושורשם. במקביל ללימודי גמרא הרווחים במסגרת הישיבות והכוללים החרדים, במסגרת הארגון נלמדים גם מקרא ומשנה, עיונים בספר המצוות, העמקה ביסודות התורה שבעל פה ובדרשות חז"ל, הפשט והדרש בתורה שבכתב, ענייני אמונות ודעות וחובות הלבבות, התמודדות עם תרבות ושאלות הזמן, צדקה ומשפט בימינו, עיון במשנת הגר"א ובספרים כוזרי, באר הגולה למהר"ל מפראג ודרך השם. הארגון נקרא על שם הגר"א שחלק גדול מתורתו עסקה בהבאת מקורות לכל הלכה ובחיבור הדינים לשורשם בתורה שבכתב[1].

הארגון הוקם בשנת תש"ע על ידי הרב אוריה ענבל על מנת לתת לבחורי ישיבות ואברכי כוללים חיבור פנימי לעבודת ה'.

פעילות הארגון

  • כולל אברכים - הכולל שהוקם בשנת תש"ע, שכן מתחילה בבית המדרש של ישיבת מיר, ולאחר מכן במקומות שונים, בתקופת הקורונה הצטמצמה פעילות הכולל וכיום הוא פעיל ככולל ערב ללימוד ענייני זרעים. הכולל הוציא לאור קבצים תורניים בשם 'ציון לנפש חיה'.
  • ישיבת "המשך הזמן" לבחורי ישיבות - במסגרת ישיבת "המשך הזמן" מוקדשים בימי בין הזמנים שלושה ימים לעיון בסוגיות יסוד ביהדות, מפי תלמידי חכמים ורבנים שונים.
  • שבתות עיון - השבתות מיועדות לבני ישיבות הבקיאים בסדרי נשים ונזיקין, המבקשים להרחיב את אופקיהם בהבנת הש"ס והבקיאות בו ובדרכי הראשונים[דרושה הבהרה].
  • סדר שני - "משנת התלמוד": בני ישיבה ואברכים הלומדים מדי יום שבעה דפי גמ', במטרה לחזור ולשנן את כל הש"ס בתוך שנה אחת, ולרכוש ידע מקיף בו.
  • שיעורי ערב - בשעות הערב מקיים בית המדרש מגוון שיעורים במכלול נושאים: מקרא, משנה ותלמוד, עיונים בספר המצוות, העמקה ביסודות התורה שבעל פה ובדרשות חז"ל, הפשט והדרש בתורה שבכתב, ענייני אמונות ודעות וחובות הלבבות, התמודדות עם תרבות ושאלות הזמן, צדקה ומשפט בימינו; עיון במשנת הגר"א ובספרים כמו כוזרי, באר הגולה, דרך השם וכדומה.
  • מסגרות לימוד - מסגרות קבועות ללימוד פרשת השבוע עם בני ישיבה ואברכים, מסגרת קבועה לעיון שבועי בששה סדרי משנה, מסגרת קבועה לעיון חודשי בנביאים וכתובים.
  • ימי עיון - הכינוסים בימי וערבי העיון מיועדים לבירור בנושאי יסוד: הדרך ללימוד המקרא, עיון בסוגיות מתוך ספרי הנביאים והכתובים, עיון בדרכן של דרשות חז"ל, ענייני אמונה ואתגרי השעה, וענייני דיומא.
  • מכון הוצאה לאור - הוצאה לאור והפצת שיעורים ומאמרים מרבני בית המדרש, ומראי מקומות.
  • אתר אינטרנט - אחזקת אתר "בית מדרש הגר"א", הכולל מאות שיעורי וידאו ואודיו מאת הרב אוריה ענבל ומאת רבני בית המדרש.
  • שו"ת - מענה בכתב ובעל פה לשאלות ובירורים ביסודות היהדות: בני ישיבה המבקשים חיבור לעבודת ה' ולתלמוד תורה, ועיון בסוגיות חמורות על ידי רבני בית המדרש. השו"ת מתנהל בעיקר בפינת 'שו"ת' שבאתר.

ארגון בית מדרש הגר"א מחזק את הקשר בין התורה לחיים, ומציע גישה אלטרנטיבית מהגישה המיוחסת לפעמים ל'חרדים החדשים', בחוברת 'מלחמת הרוח' מותחים הכותבים, מרבני בית המדרש, ביקורת על גישה זו, המוותרת לשיטתם על ערכים מסורתיים, כדי למצוא חיבור לחיים המודרניים. מה שמתבטא, לדוגמה, בספרות שמחבריה מצהירים ש'אינה מטיפה לחזרה בתשובה', בעוד כל ספרות מייצגת אידאולוגיה וערכים של כותביה. ואילו הניסיון להתנתק מאידאולוגיה מסורתית הוא מאפיין של התרבות המערבית הליברלית. 'מלחמת הרוח' מציעה למצוא את החיבור לחיים המודרניים בערכי בית המדרש, ומכריזה מלחמה אידאולוגית על ערכי תרבות המערב, וכפי שמתאר איתמר בן עמי[2],

חוברת הפולמוס ״מלחמת הרוח״ של בית מדרש הגר"א, שמתאפיינת ביסודות פונדמנטליסטיים, היא דוגמה בולטת להלך המחשבה בקרב האינטליגנציה החרדית המתגבשת... מודגשת החשיבות בחיבור התורה ל"חיים", שנתפסים ככר פורה לתהליכי הדתה שיכלילו אותם תחת כנפי הדת. לאחר עשורים של הימנעות חרדית ממלחמת רעיונות כוללת... תחומים שעשויים להיחשב חילוניים, דוגמת פילוסופיה – נתפסים כפעילות דתית המחזקת את יכולת התורה להתמודד עם החוכמות שמחוצה לה... רדיקליזציה של ה"השקפה" החרדית הכוללת והפיכתה לאידיאולוגיה כוללת... ביקורת החילון. ההשקפה החרדית על מהות היהדות מוצגת ב"מלחמת הרוח" לא מתוך התעלמות מערכי המערב אלא מתוך שלילה מובהקת שלהם, בפרט אלו של החילון. החילון מוצג מצד אחד כמערכת לא קוהרנטית של ערכים, שבהשפעתו הקלוקלת של "הפוסטמודרניזם" איבד את מעט היושרה שהייתה לו; ומצד שני כְּמה שייצג גם קודם לכן מערכת ערכים רקובה, גם אם שלמה, שהאתגר המרכזי העומד בפני "היהדות" הוא להתגבר עליה. פרויקטים כגון המכלול מתייחסים במפורש לתיאוריות אקדמיות ברוח ביקורת החילון כהזדמנות לייצור ידע חרדי שאינו בוש בהנחות היסוד המוטות שלו, אלא חושף אותן מלכתחילה... האמת המוצגת ביהדות נתפסת ככזאת שלא ניתן להגיע לפשרה בעניינה, ופשרה מזוהה מצידה לא כחוזקה אלא כמאפיין של תרבות המערב הנבוכה, הנמנעת משיח של אמת. בכך מתחברות המגמות הרדיקליות הללו לשיחים חרדיים קודמים, דוגמת אלה של הרב יצחק ברויאר או הרב אלחנן וסרמן בשנות העשרים והשלושים, המציגים את "האמת היהודית" ככזאת שאינה סובלת פשרה. מרתק גם האופן שבו ההשקפה החרדית מזהה עצמה ב"מלחמת הרוח" כנבדלת מ"המערב" וכמכוננת על טהרת הקודש... אינטליגנציה זו מכוונת את מאמציה, ברוח רדיקלית, להכרזת מלחמת תרבות כוללת על ערכי המערב השגויים.

רבני הארגון

מרבני בית המדרש: הרב משה מינצברג והרב אוריה ענבל

הרב אוריה ענבל, הרב משה מינצברג, הרב אורי הולצמן, הרב יחיאל ורטהיימר, הרב ישעיהו לוי, הרב משה מרדכי אייכנשטיין.

מלבד הרבנים הקבועים, משתתפים בימי עיון ובישיבות המשך הזמן, רבנים שונים.

מתוך הרבנים שהשתתפו בעבר:

התמיכה ב"בית מדרש הגר"א"

בין התומכים בארגון הוא הרב יהושע אייכנשטין.

באירוע התמיכה שכלל מגבית המונים[3], נשאו דברים: הרב יהושע אייכנשטיין,[4] הרב משה מינצברג[5], הרב נתן רוטמן[6], הרב אוריה ענבל והרב רפאל גריינמן. בסרטון התדמית דיברו הרב ישעיהו לוי והרב משה מרדכי אייכנשטיין[7].

ההתנגדות ל"בית מדרש הגר"א"

בחנוכה תש"פ יצא הרב דוד כהן נגד בית מדרש הגר"א, באומרו "לאחרונה יש דברים שאי אפשר להעלות על הדעת, מאנשים שכאילו אמונים על בית מדרש הגר"א, ויש עוד כאלו שנותנים להם חשיבות... זה כפשוטו חורבן של כל המסורת והדרך שמקובלת עלינו"[8][9]. פעילים בפלג הירושלמי פתחו במסע תעמולה נרחב נגד הרב ענבל ובית מדרש הגר"א תוך שימוש בדבריו של הרב דוד כהן, כך הביטאון הפלס[10] יצא במאמר נגדם וקווי הנייעס של הזרמים השונים בפלג התמלאו בהתקפות חריפות. יש טוענים[8] כי בפלג הירושלמי מצאו בכך הזדמנות לגמול לרב ענבל כמי שבימי הפילוג בציבור הליטאי כתב וערך את חוברות ההסברה לדרך הנהגתו של הרב שטיינמן, בהן הוא מתח ביקורת נוקבת על דרכו של הפלג[8][11].

בעקבות דברי הרב דוד כהן, מינו הרב משה הלל הירש והרב דוב לנדו את הרב צבי אשר פרידמן שינחה את דרכו של בית המדרש בנו של הרב יעקב פרידמן, מרבני חוג חזון איש, ור"מ בישיבת זיכרון מיכאל, לאחראי רוחני לבית מדרש הגר"א, וכל החלטה תתקבל על פיו[11]. אמנם הרב יצחק רצאבי אמר ששמע ממנו שהמינוי לא יצא לפועל והוא אינו מפקח על בית המדרש כלל[12].

גם הרב שלמה פלאי משגיח בישיבת חברון יצא כנגד בית המדרש במאמר בשם "הליכה במסורת אבותינו"[13].

באלול התש"פ יצא הרב יצחק רצאבי כנגד בית המדרש, כשהוא מציין שמספר רבנים כתבו מכתב נגד בית המדרש[14]. הרב רצאבי גם האשים את רבני בית המדרש שהם אוחזים בדעות רפורמיות[15].

בטבת התשפ"א פורסם שגם הרב צבי גרינהויז יצא כנגד בית המדרש, כשהוא מציין שהתכנים הנלמדים בבית המדרש הם בגדר אפיקורסות[16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ משנת הגר"א
  2. ↑ איתמר בן עמי: מבט מחודש על החרדים החדשים, 'הזמן הזה', נובמבר 2020
  3. ↑ המצ'ינג הצנוע
  4. ↑ מתוך דבריו בכינוס ההתרמה: ר' ישראל סלנטר חיפש את הדרך איך להתמודד, בימינו השיטה של רי"ס לא עובדת... צריך למצוא את הדרך איך להתחבר לפי הדור שלנו... בית מדרש הגר"א אחד מהדברים שיכול לתת מענה... ודאי שיש צורך לדבר הזה של בימ"ד הגר"א...
  5. ↑ מתוך דבריו בכינוס ההתרמה: קשה לתמצת את הרב אנפין שיש בבית מדרש הגר"א, כדי להגיע לאחרית הימים צריך שכל שבט יתפרט ויתעצם עם כל הבחינה הייחודית שיש לו אבל העולם שלנו בנוי מחומר וצורה... הציבור שיעמיד את החומר .. במהירות... שיהיה מקום לכל צורב...
  6. ↑ מתוך דבריו בכינוס ההתרמה: ופה באמת היה מורגש חלל עצום בבתי מדרשות, מוצאים אנשים שהם עשירים בדעת, אבל מרגישים עניות בדבר הזה... בתוך עמי אנכי יושבת הסוגיות האלו צריכות להילמד באופן של קרוב לשכר ורחוק מהפסד... אי אפשר מבלי להחזיר העטרה ליושנה לעיין בסוגיות אלו חייב שיהיה מקום כזה שבו אנשים שיש להם את ההתבוננות והדעת יהיה להם הדרך לגדול והרבה אנשים מהשפע תורה שיש כאן זוכים לגלות את המקרא והנביא ומקורי חז"ל ועוד אנשים אמרו לי באופן אישי כמה כל ההשבות אל לבבך של יסודי התורה שלהם עומדת על מה שלמדו בבית המדרש הזה...
  7. ↑ סרטון התדמית
  8. 1 2 3 ה'משפיע' הליטאי הפופולרי הותקף במסיבה: "הוא מחריב". כיכר השבת.
  9. ↑ מנדי קליין, "זו לא תורת הגר"א", באתר כל הזמן, ‏19/7/2020
  10. ↑ ביום ו' בטבת ה'תש"פ
  11. 1 2 אלי רוטמן, ‏ראשי הישיבה מינו רב שיבקר את שיעורי 'המשפיע הליטאי', באתר כיכר השבת
  12. ↑ בשיעורו השבועי בדקה ה-18. https://www.maharitz.co.il/? CategoryID=487&ArticleID=13229,
  13. ↑ המאמר באתר פורום לתורה
  14. ↑ שיעורו השבועי של הרב יצחק רצאבי כי תבוא ה'תש"פ, עמ' 20. וכן גם שם: https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=196&ArticleID=13249 וכן גם שם: http://www.charedim.co.il/2020/10/26/הגאון-הרב-יצחק-רצאבי-מנהיג-יהדות-תימן-ב/
  15. ↑ שיעור מוצש"ק כי תצא - אלול התש"פ מהדקה 1:17:15
  16. ↑ https://www.charedim.co.il/2020/12/29/הגאון-הגדול-רבי-צבי-גרינהויז-שליטא-מצט/
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.