בנימין מזר

בנימין מזר
בנימין מזר בחפירות בית שערים, 1936
לידה	28 ביוני 1906
פטירה	9 בספטמבר 1995
ענף מדעי	ארכאולוגיה
ארצות מגורים	רוסיה, גרמניה, ישראל
פרסים והנצחה	חתן פרס ישראל בשנת 1968
הערות	נשיא האוניברסיטה העברית בין השנים 1953–1961
תרומות עיקריות
חפירות בבית שערים ובעופל

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

ביוגרפיה

מזר נולד בשם בנימין מיזלר בשנת 1906 בצ'חנוביץ שבפולין. בזמן מלחמת העולם הראשונה היגר יחד עם משפחתו לקרים. למד גאוגרפיה, היסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטאות ברלין וגיסן שבגרמניה והוסמך כדוקטור לפילוסופיה בשנת 1928. ב-1929 עלה לארץ ישראל. בתחילת 1931 הוא ניהל את החפירות הארכיאולוגיות ברמת רחל^[1] ובגבעת אליהו הסמוכה לה, מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. בחפירות אלו הוא מצא ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני עם ממצאים שונים ובגבעת אליהו מצא שרידי עיר אותה זיהה עם נטופה המקראית^[2], זיהוי שפחות מקובל היום^[3]. בעקבות החפירות נתגלעו בינו לבין משה שטקליס חילוקי דעות בעניין הקרדיט על פרסום תוצאות החפירות^[4][5].

בשנת 1931 גם זכה בפרס פלומר מטעם האוניברסיטה העברית^[6].

בשנת 1936 הוזמן על ידי אלכסנדר זייד ביחד עם יצחק בן צבי לבחון מערה עם כתובות עבריות שגילה במורדות גבעת שייח' אבריק. מזר העלה את ההשערה שמדובר בבית שערים. הוא ניהל את עונות החפירות הארכאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1936–1940).

לאחר שנים אחדות שבהן שימש בתור חבר-מחקר, התמנה מזר בשנת 1943 כמדריך לגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל ולהיסטוריה ישראלית בתקופת המקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1947 היה למרצה, וב-1951 התמנה לפרופסור. ב-1952 מונה לרקטור האוניברסיטה, ובין השנים 1953–1961 כיהן כנשיאהּ.

בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק למזר פרס ישראל במדעי היהדות.

בין השנים 1968–1978 עמד בראש החפירות שהתבצעו בעופל שמדרום להר הבית.

מזר היה גם מזכיר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

בשנת 1980 קיבל מטעם מוזיאון ישראל את פרס פרשיה שימל ביחד עם פרנק מור קרוס (Frank Moore Cross) מאוניברסיטת הרווארד על תרומתם המיוחדת לארכאולוגיה של ארץ ישראל^[7].

בשנת 1984, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה^[8].

נפטר ב-1995, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. עיריית ירושלים קראה רחוב על שמו בצמוד לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

גיסו, אחי אשתו דינה, הוא נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי. אחיינו הוא הארכאולוג, חתן פרס ישראל לארכאולוגיה, עמיחי מזר. נכדתו היא הארכאולוגית ד"ר אילת מזר.

מספריו

• המסחר, התעשייה והמלאכה בארץ ישראל בימי קדם (קובץ מאמרים), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1937.
• בית שערים פרשת החפירות בשנות 1936–1940, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1957.
• האבות והשופטים : דברי ימי ישראל מראשיתם עד כינון המלוכה, הוצאת מסדה, תל אביב, 1967.
• כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1974.
• אטלס לתקופת התנ"ך, הוצאת גרפית, תל אביב, 1979.
• ערים וגלילות בארץ ישראל : מחקרים טופוגרפיים-היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1975.
• חפירות ותגליות : מסות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1986.
• גבע : תגליות ארכאולוגיות בתל אבו שושה משמר העמק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
• עין גדי -חפירות ארכיאולוגיות בשנים 1961–1962 , (ביחד עם: טרודה דותן ועמנואל דונאייבסקי), ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, שנה כ"ז, א-ב, תשכ"ג, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשכ"ג.

לקריאה נוספת

• חיים ביינארט ושמואל אחיטוב, ‏כתבי בנימין מזר, קתדרה 8, 1978, עמ' 217–227.
• חיים תדמור, 'לזכר בנימין מזר', מדעי היהדות, 36, תשנ"ו (1996), 175–182.
• מנחם ברש-רועי, בסודם של יקירי ירושלים כרך ג', ירושלים, תשמ"ו, עמ' 105–123.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• מאמר על המלוכה בישראל, בנימין מזר
• בנימין מזר, ‏ירושלים בתקופת בית הורדוס לאור החפירות מדרום ומדרום-מערב להר הבית, קתדרה 8, יולי 1977
• רשימת המאמרים של בנימין מזר באתר רמב"י

הערות שוליים